המצע הכלכלי של המפלגות מעורר דאגה

ד"ר איתי גלילי - 20.09.2019

בימים אלו טרם הבחירות, אנו מוצפים בכתבות אודות פעילות ישראל בלבנון, סוריה ועזה. סביר שכותרות אלו ילוו אותנו גם לאחר הבחירות וזאת ללא קשר לזהות הקואליציה הנבחרת. אני מאמין שיכולתה של המדינה להתמודד עם האתגרים הללו קשור קשר הדוק לחוסנה הכלכלי של המדינה ובראייה זו אני רוצה לשים דגש על הצורך המהותי שהציבור ייפקח על התנהלות נבחריו לכנסת, כך שיפעלו לטובת המשק, צמיחה כלכלית ארוכת טווח והימנעות מצעדים כלכליים פופוליסטיים מסוכנים.

כתיבת מאמר זה מתבצעת טרם הבחירות הכלליות לכנסת וזו הזדמנות טובה לבחון את הנושאים הכלכליים במסגרת מצע המפלגות. כדאי לבחון מה הנושאים הכלכליים בראש סדר העדיפויות עליהן המפלגות מצהירות וזאת ללא קשר לזוכים בבחירות.

אנו רגילים להתייחס באופן ציני למצע המפלגות שכן אנו לא באמת מצפים שיממשו את המצע שמציגים לבוחרים. אני בספק האם הבוחרים קוראים את המצע לבוחר, אך להבנתי אנו צריכים לבחון היטב את המצע הכלכלי של המפלגות. אותן מפלגות שיזכו לנהל את המדינה מנסות לקדם נושאים אשר הנם קריטיים לאיכות החיים של האזרחים, אך גם בעלי חשיבות אסטרטגיית לחוסן הכלכלי של המדינה. מקריאת חלק ממצעי המפלגות הופתעתי לגלות הצעות שלראייתי מסוכנות מאוד מבחינה כלכלית. מקריאה של מצעי המפלגות ניתן ללמוד על כיווני המחשבה הכללים של המפלגות (טרם ניגשו לפשרות קואליציוניות) ומלמדת אותנו , הציבור, מה לצפות וממה להיזהר.

תמונה הנוכחית של המצב הכלכלי בישראל אינה פשוטה, האטה בצמיחה, עלייה בגרעון הממשלתי. בטווח ארוך הכלכלה עומדת להתמודד עם אתגרים לא פשוטים בהם ירידת מדרגה בצמיחה. ,הזדקנות האוכלוסייה, עלייה ביוקר מחייה , שירותים ציבוריים באיכות נמוכה ובראש ובראשונה פריון נמוך מאוד ביחס למדינות המפותחות.

במאמר זה אנסה לרכז את עיקרי הנושאים אותן המפלגות מדגישות בעבור הבוחר במסגרת המצע הכלכלי.

ראשית , מפלגת השלטון – "הליכוד". דברי הפתיחה במצע הכלכלי עוסקים בהיסטוריה של הישגי העבר מימי כהונתו של בנימין נתניהו כשר האוצר. לאחר פירוט הישגי העבר, המצע יוצא כנגד שאר המפלגות אשר מעבירות ביקורת על הישגים אלו. ומה קדימה? כאן הרשימה כבר מצומצמת:

הפחתת מיסים – ניתן ההסבר שהורדת מיסים חשובה לצמיחה, אך אין התייחסות למקורות להפחתת המיסים.
רפורמה במנהל מקרקעי ישראל – על פי מחבר המצע , רפורמה זו "תפיח רוח חיים בתחום הבניה הגוסס". השאלה הנה למה התחום גוסס לאחר שנות שלטון רבות? לא ברור. מה לא עבר עד כה ומה ישתנה? לא ברור.
חינוך – פרק זה במצע הליכוד תמוהה מאוד ולכן אני מביא את הציטוט המלא מהמצע: "יש צורך ברפורמה מקיפה של מערכת החינוך. נתונים מארצות שונות הראו כי הדרך הטובה ביותר לכלכלה חופשית והבטחת הזדמנויות כלכליות לכלל האוכלוסייה, מחייבת מערכת חינוך מהמעלה הראשונה. למרבה הצער, תוצאות המבחנים של התלמידים הישראלים בבחינות בין לאומיות במתמטיקה ומדעים הולכות ומידרדרות. בניגוד לאמונה הרווחת, הבעיה אינה בחוסר תקציב, תקציב החינוך הולך ומתרחב וחלקו בתקציב הלאומי רק גדל פר תלמיד. הדרך הנכונה לפתרון הבעיה נעוץ בתכנית מקיפה שהליכוד בראשות נתניהו כבר הגה (את התוכנית המלאה ניתן למצוא בסעיף "חינוך" באתר). תכנית חינוך זו, תעמוד במרכז מאמציה של ממשלת הליכוד בראשות נתניהו."

אני מחדד את הנקודה הזו, שכן היא העיקרית בעיני בנושאים הכלכליים: הליכוד, לאחר שנים רבות בשלטון, מכיר בעובדה שהגדלת תקציבים ממשלתיים אינה ערבוה להשגת המטרות. הסקטור הציבורי צריך לעבור תהליך ייעול משמעותי טרם הגדלה תקציבית. כלומר: מינוי מנהלים עם יכולת מוכחת, בחינה עמידה ביעדים, פיקוח ובקרה הדוקים. הפניית כספים נוספים למשרדי ממשלה יכולה להיות כפופה רק לאחר יצירת מנגנון ניהולי קפדני אשר יודע לאמוד את יכולת העמידה במטרות אליו מוקצים הכספים (בדיוק כמו בסקטור העסקי).

"חיבור ערי ישראל בקווי תעבורה נוחים דוגמת הרכבת ובנית מערכת כבישים מתקדמת בשילוב עם רפורמת הקרקעות, יחסלו סופית את ההפרדה בין מרכז לפריפריה בישראל. ממשלת ליכוד בראשותו של נתניהו, תפעל למען פיתות התשתיות כך שיתמכו בתיירות הנכנסת, שיכולה לספק מגוון גדול של משרות שאינן צורכות הכשרה ארוכת טווח".

נקודה זו חשובה במיוחד מאחר והיא מחדדת את הליקויים הקשים בחשיבה הכלכלית והחברתית ארוכת הטווח במדינה. נושא הפריפריה אינו ניתן "לחיסול" שכן לא מדובר על ריחוק גאוגרפי. פריפריה יכולה להיות בשכונות במרכז הארץ ולכן אינה בהכרח משהו גאוגרפי. כלומר, תחבורה אינה הבעיה העיקרית אלא הנגשת מקומות עבודה מחוץ למרכז . הוצאת מרכזי פיתוח והעלאת מיומנות העובדים בפריפריה תפתור מגוון בעיות ובראשן צמצום פערים חברתיים.

המצע השני הנו של מפלגת כחול לבן אשר מעוניינת להחליף את השלטון. יש לציין שהמצע הכלכלי של המפלגה רחב יותר וכולל את ההתחייבויות הבאות: " נקדם תכנית לאומית להשקעה בתשתיות הציבוריות, נעודד צמיחה על ידי העצמת החדשנות ופיזורה במדינה כולה, נעודד צמיחה על ידי העצמת החדשנות ופיזורה במדינה כולה, נעודד השקעות במשק ונפעל לשיפור ניכר ברמת ההשקעות העסקיות במשק בכל המגזרים, נחזק את תעשיית ההיי-טק הישראלית, נחדש את התעשייה המסורתית, נחדש את פעילות הסקטור הציבורי והממשלה באמצעות רפורמה של דיגיטציה וחדשנות בממשלה ובשירותים החברתיים, נשים בראש סדר העדיפויות את הגברת התחרותיות ואת המלחמה בגורמים ליוקר המחיה, נמנה "נציב יוקר מחיה".

לכל אחת מההתחייבויות לעיל יש הסבר מלא לכוונה של מחברי המצע. ללא ספק התחייבויות רחבות מאוד. יחד עם זאת מקריאת המצע נוצרת ההרגשה שיש רצון לשווק את אומת ההייטק יתר על המידה. המעבר למצב של מהפכת טכנולוגיה בתעסוקה בכל הסקטורים ובשירותי הממשלה הנה יעד שבספק אם ניתן להשגה (אני ממליץ לקרוא מחקר של מרכז טאוב שהתפרסם השנה בנושא זה ומפרט את הקושי במימוש חזון זה). המפלגה מחדדת את זוית הראייה שלה לאן צריך להוביל את המשק אך הקושי בהבטחות המוצעות הנה להבין מה המקורות הכספיים לתוכנית המקיפה להתחדשות טכנולוגיות בכל היבט בחיינו. סוגיית המקורות לתוכניות אלו הנה מהותית שכן היא בעלת השפעה רחבה מאוד על מי אמור לשלם את המחיר – גירעון? (דור העתיד) העלאת מיסים (ישירים או עקיפים ?) , צמצום תקציבי ?

השאלה שמעניינת אותי בהקשר הכלכלי הנה – האם מפלגה שבראשה מספר רמטכ"לים מוכנים ליישם ייעול מקיף במערכת הביטחון וייעול השימוש התקציב התופח לטובת הנגשת הטכנולוגיה ושאר התוכנות המקיפות? במידה וכן, האם יסכימו למספר הרפורמות שהומלצו בנושא ע"י ועדות מומחים לאורך השנים?

"העבודה - גשר" חיברה מצע מוגדר מאוד אשר מחדד היטב את המטרות והיעדים ומנגד את המקורות לממן את התוכניות:

העלאת שכר המינימום ל-40 ₪ לשעה. בניית 200,000 דירות בבנייה ממשלתית, חינוך ציבורי חינם מגיל 0. ביטול תשלומי ההורים לבתי הספר, שירותי בריאות ללא הבדלי מעמדות. מדינה שדואגת לקשישים שלה , הורדת יוקר המחיה – 0% מע"מ על 100 מוצרי יסוד, השקעה בעסקים הקטנים: דמי אבטלה ואשראי ממשלתי לעצמאים. השקעה ברווחה: העלאת קצבאות נכות והבטחת הכנסה

איך מממנים את כל הטוב הזה? א. העלאת המס השולי ל- 57% על הכנסות בין 44,000 ₪ ל-54,000 ₪ לחודש, ול- 65% על הכנסות של מעל 54,000 ₪ לחודש. ב. השוואת המס השולי על ההון למס השולי על העבודה, והעלאת מס רווחי הון ל-35% עבור בעלי השליטה, (במקום 30% כיום) ול-30% עבור מי שאינו בעל שליטה, (במקום 25% כיום). שינוי זה לא יחול על קרנות פנסיה, קרנות השתלמות, קופות גמל וביטוח מנהלים. מאבק בהון השחור- החלת חובת דיווח כללי למס הכנסה על כלל ההכנסות מרכוש תייצר כ-6 מיליארד ₪ של הכנסות צפויות. ביטול הכספים הקואליציוניים, אשר ניתנים כאתנן פוליטי פסול. הפסקת התקציבים המיוחדים להתנחלויות המבודדות שמחוץ לגושים. הגדלת יחס-חוב תוצר.

הדגש במצע המפלגה ניתן לצמצום פערים חברתיים הנו מורחב אך מחברי המצע לא שמים דגש מספק על הבעיות היסודיות של המשק אשר מייצרות פערים אלו וכיצד הם מתכננים להתמודד עם בעיות יסוד אלו.

"ישראל ביתנו" – המצע של המפלגה מאוד ממוקד ושם דגש על שינויים מבניים במשק. עיקרי השינויים: "הפרטה של חברות ממשלתיות, ביטול מונופולים הגברת התחרות והיעילות במשק. עידוד השקעות בערי פיתוח, בין השאר על-ידי מתן הקלות במיסוי ותמריצים נוספים למשקיעים. הקטנת מעורבות הממשלה במשק וקיצור ההליכים הבירוקרטיים המסורבלים, המקשים במקרים רבים על משקיעים. כמו-כן, ייבחן מחדש נושא השכר של פקידי ציבור, בכל הרמות. רפורמת מיסוי כוללת, שמטרתה להגיע לחלוקה צודקת יותר של נטל המסים. מדע וטכנולוגיה – "ישראל ביתנו" תפעל לבטל את משרד המדע ולהעביר את סמכויותיו לידי ועדת מומחים שתרכז את הטיפול במחק מדעי וטכנולוגי, במסגרת משרד ראש הממשלה. הוועדה תגבש תוכנית ארוכת טווח למחקר מדעי בתחום טכנולוגיות עתירות ידע. הממשלה תתמוך בהענקת סיוע לגופים פרטיים העוסקים במחקר מדעי בסיסי ובהקמת מרכזי מדע וטכנולוגיה אזוריים".

אכן מדובר על שינויים חשובים, המפלגה מציעה : " יישומם של השינויים המוצעים ייעשה על ידי ועדת מומחים, ליד משרד ראש הממשלה, שתעסוק ברפורמות הכלכליות" .העיקרון לפיו מומחים יקבעו מתווה לרפורמה אינה חדשה, הבעיה הנה שללא מעורבות של חברי הכנסת דין כל המלצות ועדת מומחים, להגיע לארכיון הכנסת. אין די ב"מומחים" אלא צריך מעורבות ברורה של חברי הכנסת לרפורמות ברורות שאותם ירצו לקדם.

"ימינה" – מאחר ומדובר על מפלגה חדשה טרם הופק מצע אשר מופיע באתר המפלגה. בראש המפלגה עומדת איילת שקד ולאור זאת אני מציג את המצע של מפלגתה הימין החדש: "ישראל סובלת מעודף גדול בגופי רגולציה ביחס למדינות מתקדמות אחרות בעולם. לפי דוח ה OECD בהולנד למשל יש 12 רגולטורים, באוסטרליה 80 ובישראל כ 200 רגולטורים. עודף הרגולציה מדכא את התחרות, מסרבל הקמת חברות ומגדיל את אי השוויון. נפעל להקמת "סיירת צמצום רגולציה" שתדאג לחזון רגולטורי לאומי, להקטנת מספר הרגולטורים ולתיאום בין הרגולטורים השונים להבטחת מימוש החזון. מונופולים וקרטלים מכוח חוק ייפתחו לתחרות כדי לייעל ולהוזיל את השירות לאזרח שמשמש כיום לקוח שבוי ללא אפשרות לבחור בין ספקים שונים המתחרים על לבו. לא נקבל שביתה בשירותים חיוניים. נחייב בוררות חובה בסכסוכי עבודה שעובדי שירותים אלה הם צד להם. ניצור חובת שקיפות מקסימלית לארגוני עובדים. נפעל לפתיחת השוק הישראלי לתחרות מהעולם, כפי שביצע בנט, כשר הכלכלה, בשוק הגבינות והמלט, דבר שהוביל לצניחת מחירים. ננהג בחרדת קודש בכספי הציבור המופקדים בידי הממשלה. מייסדי "הימין החדש" הגיעו מהסקטור הפרטי, יזמו עסקים גדולים וקטנים ובדיוק בשל כך חשים הם שהדאגה לעצמאים ולבעלי העסקים בנפשם. חברי הימין החדש רואים את עצמם כנציגי העצמאיים ובעלי העסקים בישראל.יזמי הסטרטאפים ועובדי ההייטק הם האבות המייסדים של "אומת סטארט-אפ" הישראלית. הם מעניקים לישראל כבוד, עוצמה מדינית וכלכלית, ומייצרים אלפי מקומות עבודה והכנסות עצומות לאוצר המדינה".

המצע של "ימינה" מוקדש בעיקרו לנושאי רגולציה ומאבק בתחרות במשק. אין התייחסות ברורה לאופן חלוקת התקציבים הממשלתית וסדר העדיפויות.

"המחנה הציוני" - בדומה למפלגת ימינה, גם המחנה הציוני טרם פרסם מצע ולמעשה נשען על המצע של מרצ. יש לציין שהמצע מורחב מאוד ומפורט ואנסה להעלות את הדגשים הכלכליים שנראים לי מהותיים מהמצע:

הגדלה הדרגתית של ההוצאה האזרחית באחוזי תוצר מ-30.7% לממוצע ה 42.1%.

קביעת מדרגת מס נוספת, בגובה 55% למשתכרים מעל 60 אלף ש"ח בחודש ומדרגת מס עליונה של 70% על כל שקל מעל פי 100 מההכנסה הממוצעת במשק.

יצירת פרוגרסיביות בשיעורי המס על ההון, כך שהכנסה הונית של עובד שצובר זכויות בקופת גמל תמוסה בשיעור נמוך, ואילו הכנסה הונית של מי שעסקו ביצירת רווחי הון, תמוסה בשיעור גבוה, השווה לשיעורי המס על עבודה. פטור ממע"מ על מוצרי מזון בסיסיים, תרופות ושירותים רפואיים וקביעת מע"מ מופחת על ספרים, עיתונים, אירועי תרבות וספורט. קביעת מס ירושה פרוגרסיבי, בשיעורים של בין 10%-30% על ירושות בגובה של מעל 5 מיליון ₪, לא כולל בית מגורים (מעניין לברר האם אהוד ברק קיבל את ההצעה למס ירושה במסגרת המצע). העלאת מס החברות לשיעור של 30% לחברות שהכנסותיהן החייבות במס גדולות מ-2.1 מיליון ש"ח בשנה והפחתה ל- 20% במקרים שההכנסות נמוכות מ-2.1 מיליון. קידום רפורמה מקיפה בחוק עידוד השקעות הון, במטרה לעודד השקעה בפריפריה.גביית מס מלא על "הרווחים הכלואים". יבוטל האיסור על כפל קצבאות. נושאים נוספים: מאבק בהפרטה והחזרת האחריות למדינה, תמריצים סביבתיים ומיסוי ירוק, מאבק בריכוזיות במשק.

חיפוש המצע של יהדות התורה, ש"ס והרשימה המשותפת – לא צלחה. כנראה שמפלגות אלו אינן רואות כמטרה פנייה לקהל רחב אלא ייצוג אינטרס של מגזר בלבד.

כמובן שבחינה מצעים מתוך ראייה כלכלית אינה העיקר, אך בניגוד לנושאים פוליטיים בינלאומיים שהיכולת של המנהיגים לקדם אינה רק פרי החלטתם, נושאים כלכליים ניתנים להגשים בהחלטות נבונות.

איני יודע מי יזכה בבחירות אך אני משוכנע שכלכלה בריאה הנה תנאי הכרחי לחוסן לאומי. ללא צמיחה אין יכולת לדון על צמצום פערים חברתיים ושיפור ברמת ואיכות החיים. נדמה שחלק מהמפלגות אינן חושבות ברצינות על הבעיות ודרך פתרונן. אחרות מציגות סיסמאות ריקות מתוכן של חלוקת כספי ציבור ללא תועלת על חשבון הדור הבא וחלק מציגות פתרונות לא ראליים.

אני חושב שכבוחרים אין זה מספיק שנלך להצביע בקלפי , אלא לדרוש קיום ותכניות קונקרטיות , עם מטרות ברורות, אומדן זמנים ודרך לבחון את ההצלחה. למי שחושב שגיבוש מדיניות הנה משימה דמיונית אני מציע לקרוא דוח מיוחד של חטיבת המחקר של בנק ישראל בנושא: העלאת רמת החיים בישראל באמצעות הגדלת פריון העבודה פרסום מאוגוסט 2019. הדו"ח בן 51 עמודים, מציג המלצות אופרטיביות לטיפול בבעיה בשנים הקרובות. הניתוחים וההמלצות בדוח מבוססים הן על דיוני "ועדת הפריון" בראשות מנכ"ל משרד האוצר, הן על התייעצויות עם מגוון בעלי תפקידים במגזר הציבורי, העסקי ואנשי האקדמיה, והן על מחקרים שנערכו באקדמיה בארץ ובעולם, בבנק ישראל, ובמשרדי הממשלה.

גם אם אין הסכמה מלאה עם כל תכני הדו"ח הוא מהווה מסלול אשר יכול להתוות מדיניות לממשלה אשר מבקשת כיוון כלכלי ברור ולא להיות במצב של היגררות אחר מפלגות שהמצע הכלכלי שלהן יכול להביא אותנו לכלל משבר.