ההזדמנות של ישראל להרוויח ממשבר האקלים
ד"ר איתי גלילי, מנכ"ל פיננסים ניהול הון פרטי. 01.06.2022
העיסוק בתחום ההשקעות והכלכלה מלווה בקבלת החלטות בראייה ארוכת טווח. מתחילת השנה רמת התנודתיות בשווקי ההון עלתה באופן ניכר על רקע שני אירועים בעלי השפעה כלכלית: הראשונה, התגברות האינפלציה בעולם וההודעות של בנקים מרכזיים על העלאות ריביות מתוכננות בקצב מואץ. השנייה, השלכות פלישתה של רוסיה לאוקראינה. מעבר לתמונות הזוועה והנזקים המיידים למדינות אלו, מדובר על תהליך גיאו פוליטי משמעותי המלווה בעליית סיכונים ונסיגה נוספת בתהליך הגלובליזציה.
במקביל לאירועים אלו פורסם הדו"ח החדש של "הפאנל הבין-ממשלתי לשינוי האקלים" (IPPC) של האו"ם. דו"ח זה היה קודר ביחס להתפתחויות הצפויות בתחום המאבק בהתחממות הגלובאלית ומחדד את הצורך הדחוף בקידום פתרונות זמינים וכן פיתוח פתרונות עתידיים.
התרחשויות אלו מעלות שאלה לגבי מקומה של ישראל במאבק העולמי הנרחב לצמצום הנזקים הסביבתיים ושחזורם, מאבק מול מה שנחשב כמצב חירום של ממש ואיום מיידי העומד בפני האנושות. כיצד משתלבת בכך ישראל, אשר מוכרת מזה זמן רב כאקו-סיסטם משגשג של חדשנות ובעלת יכולות יזמיות ומחקריות גבוהות?
בהקשר ליכולת הישראלית בתחום, אציין שלפני מספר חודשים היינו עדים לכניסתה של חברת סולאראדג' הישראלית למדד המייצג ביותר את הכלכלה והבורסה האמריקאית מדד S&P 500 . אירוע חשוב זה ממחיש את יכולתה של ישראל לתרום לתעשייה המתמודדת עם ההתחממות הגלובאלית ואנרגיה ירוקה. החברה מתמחה במערכות לשיפור ניצול האנרגיה הנספגת מפאנלים סולאריים, והחלה לאחרונה להיכנס לשוק הסוללות לרכבים חשמליים. זהו הישג משמועתי מאוד, סולאראדג' היא החברה הראשונה אי פעם הרשומה בישראל ונכנסת למדד, והיא הפכה בשנתיים האחרונות לחברה הישראלית בעלת השווי הגבוה ביותר.
על רקע זה ניתן לציין שהאקו-סיסטם המקומי בתחום כלכלת האקלים היה עד לזינוק במספר חברות האקלים-טק החדשות שהוקמו בשבע השנים האחרונות. משנת 2014 הוקם מדי שנה מספר יציב יחסית של חברות הזנק העוסקות בתחום, ושיעורן בכלל חברות ההזנק הישראליות הולך וגדל מדי שנה. מגמה זו בולטת בעיקר בהתחשב בירידה הכללית בכמות חברות ההזנק החדשות שהוקמו בישראל, במיוחד במהלך משבר הקורונה.
לאחרונה התפרסמה סקירה רחבה בנושא "אקלים-טק בישראל –תמונת מצב" אשר חוברה ע"י דרור בין, מנכ”ל רשות החדשנות, ואוריאל קלר, מנכ"לPLANETech אשר הנה קהילת חדשנות ללא מטרות רווח המקדמת טכנולוגיות אקלים- כמיזם משותף של המכון הישראלי לחדשנות וקבוצת ההשקעות CBG (את הסקירה המלאה ניתן לראות באתר רשות החדשנות).
בסקירה מצוינות הדרכים האפשריות של חברות אקלים-טק ישראליות לתרום למאמץ המדיני והעולמי להאטת תהליך ההתחממות הגלובלית, אשר יכולות לתרום רבות גם לכלכלתה של ישראל ולרווחת תושביה. מצב החירום בתחום האקלים מספק הזדמנויות עסקיות משתלמות לחדשנות. אחד הגורמים לעידוד החדשנות הוא, האצת התחייבות הממשלות להשגת היעד של אפס פליטות נטו. מעורבותן באימוץ מדיניות ירוקה ויישום באמצעות חקיקה תורמת להדגשת הצורך בפתרונות טכנולוגיים מגוונים. גורם נוסף ומרכזי הוא העלויות הכלכליות והחברתיות הנגרמות משינויי האקלים, לצד הזדמנויות כלכליות הנובעות מחדשנות האקלים-טק.
ככל שנוקף הזמן, המשקיעים עורכים את ההתאמות הנדרשות בין אג'נדות ההשקעות שלהם לבין הגורמים המניעים. בין השנים 2013-2019 חלה עלייה של 3,750% בהשקעות באקלים-טק, ובמחצית הראשונה של 2021 הושקעו באקלים-טק יותר מ-14 מיליארד דולר. כמו כן, הוקמו קרנות ייעודיות במיליארדי דולרים. הגופים הללו עשויים למלא תפקיד חשוב בהתגברות על כמה מהחסמים בדרך לאימוץ והפצה של אותן טכנולוגיות- השקעות "סבלניות" ארוכות טווח, השקעות הון גדולות והיעדר שרשראות ערך ותשתיות תומכות.
תהליך מיפוי של PLANETechחשף כ-1,200 חברות ישראליות המספקות פתרונות לאתגרי האקלים. קבוצת החברות הגדולה ביותר עוסקת בהתמודדויות עם האתגרים: חקלאות חכמה-אקלימית, מערכות אנרגיה נקיות וכן תחבורה בת קיימא. האקו-סיסטם הישראלי בתחום האקלים-טק מתאפיין בתמהיל של תחומים ותיקים ומבוססים- בעיקר בחברות בוגרות, כמו תשתיות מים יעילות סביבתית, לצד תחומים צעירים וצומחים, כמו חלבונים אלטרנטיביים; תחומים בהם מתמקדות בעיקר חברות הסטארט-אפ.
ניתן לאפיין את הצמיחה של תחומי אקלים-טק: תחומים מבוססים: תחבורה בת קיימא ומערכות אנרגיה נקיות, אלו גייסו את סכומי המימון הגדולים ביותר לאורך זמן. בשלוש השנים האחרונות הצמיחה היחסית של החברות בתחום מתונה (20-30%) ומרביתן מבוססות ובוגרות.
צמיחה מהירה: תחומים אשר מספר החברות העוסקות בהם צמח במהירות, והן עשויות לגייס הון גדול יותר בשנים הקרובות. ישראל נחשבת למובילה בתחום החלבונים האלטרנטיביים וניכרת צמיחה בתחום הבנייה הירוקה, אשר על ידי בחירת חומרים וניהול של אתרי בנייה, יש ביכולתן להפחית בשימוש במשאבים ובייצור פסולת.
תחומים צעירים: תחומים אשר מספר החברות הנותנות להם מענה נמצא בהאצה ראשונית. חומרים חדשים התומכים במעגליות, ומעגליות התומכת בהפחתת אובדן מזון ובזבוז. בכל תחום כזה פועלות כ-30-40 חברות הזנק ושיעור הצמיחה שלהן הוא 30-40%.
פרט לתחומים אלו יש לציין את התחום של חקלאות חכמה-אקלימית אשר כולל מספר רב של חברות ושיעור הקמה עקבי וגבוה של חברות הזנק, כמו כן תחום מערכות הייצור הנקיות שתפקידו לקדם אופטימיזציה של תהליכי ייצור תעשייתיים. בנוסף, פתרונות בתחום שרשראות האספקה הראו שיעור צמיחה משמעותי של 44% והם מהווים מרכיב מכריע במאבק פליטות הפחמן, ייעול אנרגטי ומזעור פסולת.
מרבית חברות הסטארט-אפ (74%) הן צעירות, בנות פחות משבע שנים. העובדה שרוב החברות קטנות ומעסיקות פחות מעשרה עובדים מדגישה את ייחודו של אקו-סיסטם האקלים-טק הישראלי ואף את אתגריו העיקריים- תקופת פיתוח ארוכה, סיכון גבוה ותחילת צמיחה מאוחרת.
ישראל מדורגת במקום השישי במדד ה-AI העולמי לשנת 2020. מומחיות ייחודית זו יכולה לשמש פלטפורמה להאצת חברות הזנק של טכנולוגיות אקלים, זאת משום שהיא תומכת ברשתות אנרגיה מבוזרות, בחקלאות מדייקת, שרשראות אספקה, ניטור סביבתי ובניית מבנים חסכוניים באנרגיה. בנוסף, הבינה המלאכותית תורמת להאצת הגילוי המדעי ושיפור הסימולציות החישוביות, ומהווה כר פורה לצמיחת חידושים גם בתחום האקלים.
לצד זה, קרוב ל-200 חברות ישראליות העוסקות באקלים-טק השתתפו בסקר אשר חושף את האתגרים העיקריים בשלבי הפיתוח והצמיחה שלהן. להלן שני אתגרים עיקריים:
קשיים בהשקעות הון סיכון: למרות הסכומים המשמעותיים שהושקעו, עדיין נותר חוסר בגיוון סוגי ומוקדי גופי ההשקעות. כמו בתחומים אחרים גם בתחום זה, ישנם כשלים רגולטוריים: הלקוחות הבולטים, הם גופים ציבוריים ואלו מוסדות "כבדים ואיטיים", מה שמקשה על חברות הסטארט-אפ לנווט את דרכן ברשימת הדרישות. בנוסף, אותם גופים מבוזרים ושונים בין מדינות, והדבר מקשה על התרחבות בינלאומית מהירה.
על פי מחברי הסקירה, לישראל יש את היכולת לתרום באופן משמעותי להפחתת פליטת גזי החממה. קיימות טכנולוגיות המפותחות בישראל התורמות למטרה זו ברחבי העולם- שיעורי ההפחתה עשויים להיות גבוהים יותר מכמות הפליטות המיוצרת בישראל עצמה. אימוץ מוגבר של אותן טכנולוגיות בישראל והגברת הפריסה העולמית יגדילו משמעותית את תרומתה של ישראל. עם זאת, ישראל טרם מיצתה את הפוטנציאל הטמון בה לחדשנות, פריסה ומסחור של טכנולוגיית אקלים. מימוש מלא של הפוטנציאל הטכנולוגי הישראלי יגוון את תעשיית ההיי-טק המקומית וימצב את ישראל כמרכז עולמי מוביל בתחום האקלים-טק, עם כל היתרונות הכלכליים הטמונים בכך.
בכדי להגיע ליעדים הללו יש צורך בתמיכה רחבה מצד הממשלה, הן כרגולטור והן כלקוח מרכזי. בנוסף, יש לפעול להפיכת התשתית הלאומית לאתר ניסיונות טכנולוגי. תהליך זה יאפשר לחברות ללמוד, להתייעץ, לבדוק ולהציג מוצרים מוצלחים שיושמו לראשונה בישראל. מעבר לכך, יש לנצל את ההסכמים הבינלאומיים של ישראל (למשל, עם הממשל האמריקני) במטרה ליצור חיבורים בין יזמים מקומיים לתאגידים עתירי ידע ומנוסים המבקשים להטמיע חדשנות פתוחה, ובכך לסייע בהאצת התפתחות החברות.