לקוות לטוב להתכונן לרע.
ד"ר איתי גלילי, מנכ"ל פיננסים ניהול הון פרטי. 20.09.2023
שנת 2023 תיזכר כנראה כשנה שבא נרשמה התאוששות בשווקי ההון הבינלאומיים ומאידך ביצועי שוק ההון הישראלי יהיו הרחק מאחור ויושפעו מצעדי החקיקה ומדיניות הממשלה.
כתיבת מאמר זה נערכת טרם חזרת הכנסת מפגרת הקיץ תוך הערכות למשבר חוקתי אפשרי.
אין זה מפתיע שביצועי שוק המניות המקומי מפגר באופן ניכר אחרי מדדי המניות הבינלאומיים. חוסר וודאות כה רב גורם לחוסר אמון בקרב משקיעים , אשר פועלים להגדלת החשיפה לשווקים הבינלאומיים וצמצום חשיפה לשוק המקומי. מגמה זו ברורה וצפויה להמשך בחודשים הקרובים (אם לא יותר מכך).
משקיעים שבוחנים את ביצועי ההשקעות של חסכונותיהם באפיק החיסכון ארוך הטווח יגלו שהתשואות החיוביות נבעה מהחשיפה המוגברת לשווקי חו"ל וחשיפה למט"ח.
תחזית הכלכלנים כפי שהוצגה במכתב הכלכלנים המופנה לממשלת ישראל הולך ומתגשם. קידום הרפורמה המשפטית בחוסר הסכמה יגרום לכלכלת ישראל להיכנס להאטה הולכת וגוברת אשר את נזקיה ייקח שנים לתקן.
ברצוני לחדד שהסיכון מהרפורמה המשפטית אינו הסיכון היחידי, סיכונים מרכזיים נמצאים בתקציב המדינה אשר מהווה מכשול משמעותי לצמיחה גבוהה.
אין מדובר על התקציב בלבד אלא על התנהלות לא מקצועית של משרד האוצר ומשרדי הממשלה הנוספים. משרד האוצר מפרסם תחזית גרעון ממשלתי אשר מנותקת לחלוטין מהמציאות ועומד בסתירה לכל תחזית של גוף מקצועי עצמאי.
ההאטה המתגברת מחריפה את הירידה בתשלומי המיסים ושר האוצר מדגיש בדבריו את הרזרבות מגביית המיסים משנה שעברה. שנת 2022 הסתיימה בעודף תקציבי, (ארוע שקורה אחת לשנים ארוכות ויוצאות דופן) ואף חברת פיץ אשר השאירה את דירוג האשראי של מדינת ישראל באותה רמה לעת זו, התייחסה לתחזית לפיה הגירעון לשנת 2025 כבר צפוי להיות 4%.
הועדה ליוקר המחייה אשר הוקמה לאחרונה, נמצאת בתהליכי התחלת פעילות כאשר אין לצפות לאף רפורמה מהותית או בשורה שתצא ממנה בחודשים הקרובים.
יתר על כן, הגוף המכונה "המועצה הלאומית לכלכלה" לא פרסם בשנת 2023 ניירה עמדה או תוכנית כלכלית ארוכת טווח אחת. לא ניתן לצפות מגוף זה לבשורה , אלא להמשיך ולהיות זרוע שלטונית ל"משימות מיוחדות" של הקואליציה כגוף עוקף משרד האוצר.
נכון לעת זו, הצמיחה הכלכלית בישראל מבוססת על ילודה ולא על פריון. צמיחה זו אינה אפקטיבית וכמובן שהיא הסיכון הגדול למעמדה הכלכלי של ישראל בשנים הבאות. הממשלה הנוכחית עושה ככל יכולתה להימנע מרפורמות כלכליות ועידוד הפריון. לאור הרכב הממשלה, כמובן שאין בצעדים אלו הפתעה.
מעת ההכרזה של שר המשפטים על הרפורמה המשפטית וכן הצגת שר האוצר את ספר התקציב השנתי, אנו ממליצים ללקוחותינו לבצע בחינה מעמיקה אודות המשמעות של הדרדרות בכלכלת ישראל על נכסיהם הפיננסים בראייה הוליסטית.
אני בדעה, שבמצב כלכלי שיכול להידרדר, על רקע רפורמה משפטית שלא בהסכמה, שבר חברתי מתרחב ומצב ביטחוני קשה , ראוי שהמשקיעים יפזרו את הסיכון להון שצברו בעמל רב, בפיזור גלובאלי רחב לשווקים בעלי פוטנציאל צמיחה מקסימלי (המלצה זו תקפה לכלל החוסכים ללא קשר להעדפות פוליטיות).
אין אנו יחידים בדעה זו ולראייה כלל הגופיים המוסדיים בישראל הגדילו את חשיפתם לשווקי חו"ל באופן ניכר ביחס לשנים האחרונות (ובכך עשו צעד חכם והכרחי לחוסכים לפנסיה).
הדיון בתקשורת עוסק בדירוג האשראי של ישראל ונדמה שהדירוג הנו חזית הכול. כמובן שהמציאות הרבה יותר מורכבת. ישראל יכולה להמשיך ולשלם את חובותיה ברמת ביטחון גבוהה למשקיעי חו"ל ויחד עם זה איכות החיים המקומית יכולה להיפגע ובכלל זה גם היזמות לבטח תיפגע. כלומר הסיכון המרכזי לכלכלת ישראל אינו בהידרדרות לחדלות פירעון, אלא בהידרדרות לצמיחה כלכלית נמוכה, המדינה תשלם את חובותיה בזמן, אך איכות החיים של האזרחים תדרדר. הפגיעה המידית הנה בשירותים הציבוריים אשר יהיו פחות טובים ובנגישות נמוכה יותר. מבחינה חברתית הדבר מוביל לעלייה בחוסר השוויון ופער הולך ומתרחב בין עשירים לעניים.
ההאטה הכלכלית משפיעה על הבורסה המקומית, לא רק במחזורי מסחר שיורדים, אלא בעיקר בחוסר היכולת של חברות לפתח עניין ולגייס הון מהציבור. לכך יש השפעה על הצמיחה הכלכלית.
הופתעתי לאחרונה לקרוא בבלוג אתר הבורסה את דברי יניב פגוט - סמנכ"ל בכיר ומנהל מחלקת מסחר, מדדים ונגזרים:
"מסלולי החיסכון ארוך הטווח נהנים מהטבות מס גדולות של מדינת ישראל מתוך מטרה חשובה מעין כמותה לתמרץ חיסכון לעת פרישה. בנתונים הנוכחיים, ייתכן שראוי לשקול את ביטול הטבת המס על מסלולי חיסכון טווח ארוך לאלו המשקיעים את מלוא הכספים המושקעים בהם במדדS&P 500 על מנת להחזיר את האיזונים והבלמים לחברות המנהלות לנו את הכסף. לתפישתי, אין שום סיבה שבעולם לתמרץ השקעות בחברות הגדולות בעולם וראוי לתמרץ השקעות כחול לבן בחברות המעסיקות את הישראלים ופועלות במדינה בה אנו חיים, בבורסה של ישראל, שהיא כאמור בראשית דבריי, מהסמלים הבולטים של כלכלת ישראל ותשתית פיננסית חיונית להנעת המשק המקומי"
אציין שלאורך שנים אני קורא את הפרסומים של יניב פגוט, (עוד טרם החל בעבודתו בבורסה) ואני מעריך אותו כאיש מקצוע איכותי ובעל מוניטין. יחד עם זאת אני חולק עליו בנושא התבטאות זו ותקוותי שקריאתו לא תמצא אוזן קשבת במשרד האוצר.
ניסיון לרתום את חסכונות הציבור להשקעה במשק שבו קברניטי הכלכלה והממשל אינם אחראיים, יגרום לחוסר אמון ומשבר פיננסי פוטנציאלי. מוטב שוועדות ההשקעה של הגופים המוסדיים יקבלו החלטות השקעה באופן אובייקטיבי לפי פוטנציאל הסיכון והסיכוי.
קראתי בכותרת כתבה זו ,לקוות לטוב, וזאת בשעה שתוכן הכתבה עוסק רק בנושאים שלילים. ובכן התקווה שלי הנה שהסיכונים עליהם דיברתי בכתבה יהיו יותר ויותר ברורים לציבור הרחב וכתוצאה מכך חברי הקואליצה יעשו חשיבה מחדש על המסלול אלינו אנו צועדים. הימים הנוראים הקרבים אלינו הנם מועד נח למחשבות בנושא.
מעבר לכך חשוב לציין שלאחר שנים רבות המשקיעים הסולידיים נהנים מעליית הריבית והזדמנויות ההשקעה בתחום החוב הסחיר צפויות לספק רוח גבית לתשואות משופרות בשנים הקרובות (הן בישראל והן בעולם).
אסיים באיחולים לשנה טובה, פיוס לאומי וקצת שקט