האם הקורונה תתחיל רנסאנס טכנולוגי בבורסה המקומית?
ד"ר איתי גלילי 01.01.2021
שנת 2020 הסתיימה וכולנו מקווים שאירועי שנה זו יהיו בגדר זיכרון רחוק. אין ספק שהשנה הייתה מאתגרת ביותר בתחומים רבים. בהמשך הגיליון נסקור את אירועי השנה בשווקי ההון ונעסוק בתחזית ההשקעות השנתית שלנו לשנה הקרובה.
רבות דובר על הניתוק שנעשה בין הכלכלה הראלית לתמחור בנכסי ההון בשווקים. סבלם של העסקים הקטנים והמובטלים הרבים אינו משתקף במרבית מדדי ההשקעה (עקב הציפייה בשוק שהתיקון בכלכלה קרוב). לצד הקושי העצום של השנה האחרונה אני חושב שיש לדון בהרחבה בשינויים החשובים שקרו בשנה האחרונה בבורסה בת"א.
בשנים האחרונות, ביצועי מדד המניות המרכזי - ת"א 125 המשיך לדשדש אחורי מדדי המניות האמריקאים המרכזיים. ביצועי החסר של הבורסה בישראל נבעו מעניין מבני בבורסה, חסרונן של חברות הטכנולוגיה הישראלית אשר העדיפו להנפיק את מניותיהן מעבר לים. בשנים האחרונות הורגלנו לגיוסי הון ניכרים למימון מיזמי נדל"ן של חברות אמריקאיות (עליהן נמתחה ביקורת רבה). הבורסה בת"א ניסתה מזה תקופה ארוכה מאוד להרחיב את גיוסי ההון והרישום למסחר של חברות הטכנולוגיה, אשר אחראיות למרבית הצמיחה הכלכלית ובכך לשקף באופן נרחב את פעילות המשק.
משבר הקורונה הנו משבר מאוד ייחודי. האתגרים העצומים שייצר במגוון רחב כל כך של תחומים (בריאות, חינוך, מסחר, תיירות וכו') יצר מצב שהפתרונות הטכנולוגיים היו האופציה היחידה לפתור בעיות במהירות. הביקוש לפתרונות טכנולוגיים היה עצום ובכך הואצה מהפכה טכנולוגית חשובה לכלכלה בטווח הארוך. להערכתי, כניסת הטכנולוגיה באופן מואץ למרבית ענפי הכלכלה המסורתיים תתרום לפריון המשק ותייצר תשתית לצמיחה כלכלית בריאה יותר לשנים הקרובות.
כאשר המשקיעים ובראשם המשקיעים המוסדיים זיהו את המגמה המתגבשת בהאצה טכנולוגית (עלייה ניכרת במדדי מניות הטכנולוגיה) , התחיל להיות מורגש בבורסה בת"א שינוי מבני אשר תוכנן במשך שנים. רק אירועי הקורונה הצליחו לייצר מגמה חדשה של הנפקות חברות טכנולוגיה בבורסה המקומית.. מבלי להיכנס למחירי ההנפקות ושווי המניות, ניתן להגיד שגיוסי הון לשוק המקומי הנן בעלות חשיבות רבה לצמיחה הכלכלית. באופן אישי, אני שמח מאוד שגיוסי ההון לחברות נדל"ן אמריקאיות נעצר (לעת עתה) וההון המגויס בבורסה עובר לחברות ישראליות למימוש חזון של צמיחה מואצת. גם אם לא כל ההנפקות תצלחנה לספק תשואה גבוהה למשקיעים, ללא ספק גידול בכמות החברות ופוטנציאל הצמיחה שלהן הנו בגדר בשורה ממשית לשנים הקרובות.
על פי סיכום הבורסה לשנת 2020 - מספר החברות החדשות שהנפיקו לראשונה בבורסה עמד על 27 חברות, שיא מאז שנת 2007, 8 מתוכן לפי שווי הגבוה ממיליארד שקלים.
סקטור ההייטק התחזק משמעותית, דבר הבא לידי ביטוי הן במספר שיא כל הזמנים של 19 חברות הייטק חדשות שהנפיקו (בהן 5 שותפויות מו"פ, אשר לפעילותן הייחודית הקדשנו כתבה מיוחדת בהמשך המגזין), חברת הייטק אחת שביצעה רישום כפול ועשרות חברות הייטק נוספות הנמצאות בתהליכי הנפקה.
עדות נוספת להתחזקות תחום ההייטק על חשבון סקטורים אחרים, הייתה בכניסה של 6 חברות הייטק למדד הדגל ת"א-35. מדדי ת"א טק-עילית ות"א-טכנולוגיה עלו בכ-35% ובכ-31% בהתאמה, בדומה לעליית מדד NASDAQ . מדדים אלה הם גם המובילים בעלייה של כ-123% וכ-195% בהתאמה בחמש השנים האחרונות 2020-2016.
לאחרונה , מנכ"ל הבורסה איתי בן זאב התייחס גם לפרסומים אודות הנפקות גדולות של חברות טכנולוגיה ישראליות בארה"ב וציין שהבורסה פועלת נמרצות לעודד חברות כאלו לבצע רישום כפול גם בישראל. הרישום הכפול מאפשר לחברות שנסחרות בבורסות בארה"ב, בלונדון, בהונג קונג, בסינגפור ובטורונטו לרשום את מניותיהן במסלול מיוחד גם בתל אביב.
במהלך שנת 2020 הבורסה חשפה פלטפורמת מסחר חדשה שגובשה במיוחד עבור חברות פרטיות, במטרה לאפשר להן לגייס כספים ממשקיעים מוסדיים ולקוחות כשירים. פלטפורמת TASE UP נפרדת מפלטפורמת המסחר לחברות הציבוריות בבורסה בתל אביב והחברות הרשומות בה נשארות פרטיות – אינן מבצעות הנפקה לציבור, אינן מחויבות בדיווחים על פי חוק ניירות ערך ואינן כפופות לחובת פרסום תשקיף בעת רישום ניירות הערך למסחר. המערכת מבוססת על תשתית מערכות המסחר והסליקה של הבורסה – מה שהופך אותה לנגישה ומוכרת עבור משקיעים מוסדיים. מדובר על התפתחות טבעית לאחר מספר שנים של פיתוח הפלטפורמות השקעה של מימון המונים.
לקראת סוף השנה נרשמו שתי מצטרפות ראשונות לפלטפורמה: קרן ההון סיכון Group 11 של המשקיע דובי פרנסס אשר פועלת לגייס כ- 100 מיליון דולר לקרן ההון סיכון בניהולו לתחום הפינ-טק. וכן חברת הסטארט אפ VEEV העוסקת בבנייה בשיטות טכנולוגיות חדשניות , אשר פועלת לגייס כ- 50 מיליון דולר. סביר מאוד להניח שבקרוב נראה מגמה הולכת וגוברת של שימוש בפלטפורמה לגיוס הון פרטי. אני סבור שהמיזם החדש של הבורסה יכול לייעל באופן משמעותי את אופן גיוסי ההון לחברות פרטיות ובכך להיות זרועה חשובה מאוד להתפתחות חברות צמיחה בישראל.
לצד המגמה המאוד מבורכת בבורסה בת"א, הולכת ומתגבשת תמונה מדאיגה של עלייה בריכוזית ניהול הכספים המוסדיים. כמו בכל תחום כלכלי לעלייה בריכוזיות בשוק מסוים , השפעה שלילית לא מבוטלת לאורך שנים. לאחרונה, כלכלני הרשות לני"ע פרסמו מחקר חדש וחשוב מאוד בנושא זה.
על פי מחברי המחקר, אחת התמורות המרכזיות שחלו בעשור האחרון בשוק ההון הישראלי, היא עלייה בשיעור אחזקות המשקיעים המוסדיים (חברות הביטוח וקרנות הפנסיה) בשוק וכפועל יוצא, עלייה בהשפעתם על עיצוב דפוסי המסחר ועל הנזילות בסקטורים שונים ובמניות בודדות. לצד זאת, נמשך הגידול המהיר בהיקף הנכסים המנוהלים על ידם וכתוצאה מכך גדל גם כוחם היחסי בהקצאת ההון במשק. מגמות אלו, מעלות שאלות הנוגעות להשפעות האפשריות של ההתפתחויות שתוארו על עתיד שוק ההון בישראל. במחקר הרשות, מובא ניתוח של השפעות אלה, תוך בחינת מספר מאפיינים של המשקיעים המוסדיים ושל אופן השקעתם בשוק המניות והחוב המקומי.
בסיום המחקר, בין היתר הרשות לני"ע ממליצה לפעול לעידוד כניסת משקיעים מוסדיים בינלאומיים כמשקיעים אקטיביים בשוק המניות המקומי, בחינה של הקמת ועדה ציבורית שתדון בהגברת התחרות בדרך של עידוד כניסת משקיעים מוסדיים זרים מובילים לפלחי שוק המנוהלים בלעדית על ידי המשקיעים המוסדיים המקומיים ועידוד הגדלת הכמות הצפה בשוק ההון.
מיד עם פרסום המחקר, התגובה הראשונה הייתה של בכירים ברשות שוק ההון אשר ביקרו את ממצאי המחקר. כמי שעוסק בתחום שנים רבות ורואה את המגמות המסתמנות בתחום אני חושב שיש לקיים דיון ציבורי משמעותי אאשר יאפשר תחרות רבה יותר בתחום ניהול הכספים לטווח ארוך ובכך להבטיח את יציבות שוק ההון בשנים הבאות.