האם משבר הקורונה יאיץ את השינוי בקפיטליזם?
ד"ר איתי גלילי 01.09.2020
העיסוק היומיומי בעוצמת משבר הקורונה הנו בהיבט הכלכלי, הבריאותי והפוליטי. אנו עוסקים רבות בשאלה האם ימצא חיסון? האם המיתון יהיה ארוך או קצר? מי הנשיא הבא בארה"ב והאם תתקיימנה בחירות בישראל? אני חושב שבמבט היסטורי האירוע עמו אנו מתמודדים הנו הרבה יותר רחב וגדול והשלכותיו מהותיות לעתיד.
המערכות הכלכליות והפוליטיות מגיעות למשבר הנוכחי במבנה הנגזר מהשלכות המשבר הפיננסי הקודם של 2008. המשבר הקודם הסתיים בצמיחה כלכלית מבוססת ריבית אפס וחובות עצומים של מדינות, השקעה נמוכה מאוד בתשתיות , התחזקות הלאומיות , משבר אקלים הולך ומחמיר, הגירה, ועלייה חדה באי השוויון הכלכלי.
נתוני הפתיחה של המשבר הנוכחי קשים מאוד , איני מאמין שיהיו פתרונות קסם לכל הבעיות עימן מדינות צריכות להתמודד, אך לא ניתן לפתור את הבעיות מבלי לעסוק בנושאי תפיסת העולם הקפיטליסטית .
המשבר הנוכחי מאלץ את כל הממשלות, בהן הקפיטליסטיות ביותר לחבילות תמריצים עצומות ולמעשה לנקוט בהרחבת גירעון והעברת תשלומי תמיכה ניכרים לציבור הרחב (לחלקן בניגוד להשקפת עולמן) . עכשיו נשאלת השאלה מי יממן את ההוצאות? האם שיטת המיסוי תשתנה? האם הכל יגולגל לדור הבא? מה יקרה במידה והמשבר יתעצם מסיבה כלשהיא? כרגע יש ציפייה שמשבר הבריאות ייפתר בחודשים הקרובים אך ברור שהמשמעויות הכלכליות יישארו עמנו לשנים קדימה.
ברקע הדברים אציין שבעת כתיבת שורות אלו חברת אפל משלימה זינוק אדיר בשוויה לשווי שוק של 2 טריליון דולר. היא אינה לבד , למעשה כל ענקיות הטכנולוגיה בהן פייסבוק, אמזון, גוגל, מיקרוסופט, ועוד נהנות מעלייה עצומה בשווין וזאת על רקע האצה בצורך בטכנולוגיה לאור המשבר (וכן הזרמה הון אדירה לשווקים הפיננסים). עלייה זו אינה רק בשווי המניות, אלא עלייה בעוצמתן הכלכלי במובן של הנתח שלהן מסך הפעילות הכלכלית העולמית ועלייה לא פחות חדה בפערים הכלכליים.
מטבע הדברים יותר קל לנו לעקוב אחרי בורסות , שערי מניות , שערי חליפין, הפגנות, מדגמים , סקרים וכו'. אך איך ניתן לעקוב אחרי תפיסת עולם שמשתנה? איך ניתן ללמוד על שיח שהולך ומשתנה ?
לחפצים בהבנת השינויים והמגמות בתחום החשיבה הכלכלית והקפיטליזם אני ממליץ לעקוב אחר דיונים אשר הולכים ותופסים תאוצה באוניברסיטאות בעולם וכן במגוון מדינות, קהילות עיריות וכו' אשר מבצעות חשיבה מחדש על אופן ניהול החיים הכלכליים. כמובן שתהליך זה לא התחיל עכשיו, אלא התעצם כתוצאה מהמשבר וצפוי להגיע למרכז השיח הפוליטי.
לגבי השיח האקדמי – האם שמעת על "בייגלה הקיימות"?
אחד הנושאים המעסיקים כלכלנים באקדמיה הנה המשמעות של צמיחה כלכלית והמחיר האנושי והסביבתי סביב מטרה זו. האם הראייה שהכלכלה תלויה כולה בנתון אחד - צמיחת התמ"ג הנה גישה שהתאימה לתקופת השיקום שלאחר מלחמות העולם ? (ופחות לעידן הנוכחי). מזה עשרות שנים כלכלנים טוענים שצמיחת התמ"ג במדינות מפותחות יוצרת את המשברים בתחום הסביבה והאקולוגיה וכןו משברי ההווה בתחום הבריאות, הסביבה וחוסר השויון וכו'. אחת הדוברות המוצלחות לגישה אשר פוסלת את הגישה של צמיחה כלכלית במונחי תמ"ג בלבד הנה קייט ראוורת' (Kate Raworth). היא כלכלנית אקולוגית בריטית שעובדת באוניברסיטת אוקספורד. היא ידועה בזכות עבודתה על "כלכלת הדונאט" ("בייגלה הקיימות"), מודל כלכלי שמנסה לאזן בין צרכי האדם לבין גבולות פלנטריים לאנושות . לפני שעבדה ב- באוקספורד היא עבדה כחוקרת עבור ארגון Oxfam –" Environmental Change Institute" בסיוע לקהילות עניות באפריקה.
"בייגלה הקיימות" מציג תאוריה לפיה הצריכה של האנושות אמורה להיות מאוזנת כך שמצד אחד לא תגרום למחסור כמו רעב ומצד שני לא תיגרם צריכה עודפת הגורמת לשינויי אקלים, התכלות משאבים ועוד בעיות סביבתיות. קייט סבורה שבמקום להתמקד בצמיחה כלכלית, כלכלנים צריכים להתמקד בשאלות כיצד אנו יכולים להבטיח כי לכל תושבי כדור הארץ תהיה גישה לצרכים הבסיסיים הנחוצים לקיום כמו מזון, חינוך, מחסה, השכלה, טיפול רפואי בסיסי, או קול פוליטי בלי להגביל את האפשרויות של דורות העתיד (דבר שמצריך הגנה על הביוספרה ולהגן על הגבולות הפלנטריים כמו הגנה על מחזור הזרחן, מניעת התחממות עולמית או אובדן מינים). אני ממליץ לראות הרצאה ממוקדת שלה בנושא ביוטיוב בהרצאתTED בה היא מתארת בבהירות את התאוריה שלה. .
התאוריה אותה מציגה קייט ראוורת' אינה הראשונה בתחום של כלכלה אקולוגית. המחקר בתחום התפרסם כ-"כלכלת מצב יציב" או במונח "קיימות". המיוחד בתאוריה של "בייגלה הקיימות" הנו בדרך תיאור הבעיה ואופן פתרונה. אופן הצגת הבעיה וניסוחה מאפשר לציבור הרחב להתחבר לבחינה של מודלים כלכלים חדשים. לדוגמא: לאחרונה, עיריית אמסטרדם הכריזה על עצמה כעיר בינלאומית מובילה אשר תקדם את חזונה הכלכלי על בסיס תאוריית "בייגלה הקיימות". אין מדובר על דבר של מה בכך , אלא על בחירת מדיניות שתבוא לידי ביטוי באילו פרויקטים יקודמו בעיר לאורך זמן ויקבלו עדיפות. יש להזכיר שלפני מאות שנים, אמסטרדם הייתה הבירה העולמית לסחר בינלאומי אשר היה מבוסס על קולוניאליזם אשר ניצל משאבים של מדינות מתפתחות ואוכלוסיות מנוצלות באסיה ואפריקה. המיצוב של אמסטרדם כנוהגת על בסיס "בייגלה הקיימות" מהווה השראה לדור הצעיר ומתווה אופן פעולה אשר יכול להוות מודל לערים מרכזיות בעולם.
דרך נוספת שבאמצעותה מנסים לפשט לציבור הרחב את הקונפליקט הקיים במדדי הצמיחה הכלכלית המוכרים הנה באמצעות פיתוח "מדד האושר העולמי" (החל מ-2006). המדד הנו של הקרן החדשה לכלכלה (NEF) הוא מדד לרווחתם של בני האדם והשפעותיהם על הסביבה. המדד פותח כקריאת תיגר על מדדים מוכרים אחרים להשוואת מדינות כמו מדד התמ"ג, או מדד הפיתוח האנושי. קריאת התיגר באה לידי ביטוי בשתי סוגיות: האחת היא ביטוי הגישה על פיה התמ"ג אינו מתאים למדידת רווחה, שכן מטרתם העליונה של מרבית בני האדם היא למעשה בריאות ואושר ולא עושר. השנייה היא הטענה שרעיון הפיתוח בר-הקיימא דורש מדידה של העלויות הסביבתיות הנגרמות מרדיפת האדם אחר מטרותיו. אין זה מקרי שמדינות המובילות במדד זה , אינן בהכרח מדינות שבהן סך התמ"ג לנפש הנו גבוה מאוד. גם כאן, יש ביקורת רבה על המדד עצמו, אך חשיבותו הנה בהצבת אלטרנטיבה לאופן החשיבה המקובלת כיום. עצם המדידה בקריטריונים אחרים יכולה להניע פוליטיקאים בעולם לקבל החלטות אחרות במונחי תועלת של "קיימות" וסביבה (איזה שליט במדינה דמוקרטית ירצה להתהדר שמדינתו יצאה במדד אושר נמוך?).
אם מחלקים כסף אז למה לא הכנסה בסיסית אוניברסלית לכולם?
עוד טרם משבר הקורונה, הדיון הציבורי בשאלת ההכנסה האוניברסלית הבסיסית לכל אזרח נדונה בהרחבה בחוגים ליברלים ואקדמיים. השאלה הנשאלת היא האם הקדמה הטכנולוגית אשר צפויה לייתר מקצעות רבים לא צריכה לגרום לעלייה ברווחת הציבור באמצעות משכורת בסיסית אוניברסלית שלא מעבודה?
לרבים קשה מאוד לעכל סיטואציה כזו, שכן הורגלנו לחשוב שטבע האדם יגרום לחוסר מוטיבציה לעבוד וסיכון לכלכלות. מנגד, כלכלנים רבים חושבים שהכנסה בסיסית אשר תהייה קרובה לשכר מינימום לא תייתר את רצונם של אנשים להרוויח יותר ולעבוד. במצב של הכנסה בסיסית ניתן יהיה לצמצם תופעות של עוני, סיכוני בריאות, פשע וכו' . בשנים האחרונות נערכים ניסויים כלכלים (הראשונה שבהן בפינלנד ובימים האחרונים דווח על תחילת מחקר מקיף בגרמניה) שבהם ניתן שכר בסיס אוניברסלי לתקופה מסוימת בתנאי מחקר מבוקרים.
נדמה שההכרה בתובנה לפיה פירות הצמיחה הטכנולוגית אמורים לשפר את חיי החברה והקהילה מתחדדים על רקע משבר הקורונה. הצורך בהבטחה של יכול מימון של בריאות ותנאי מחייה מינימליים אינם רק לטובת הפרט אלא עבור הכלל. תובנה זו הנה סוגיה מורכבת מאוד ויש בה שאלות של מוסר, אך בראש ובראשונה של תועלת חברתית. סביר שהניסויים בתחום יהיו מוגבלים במסקנותיהם, אך מדובר על מחקרים בעלי חשיבות רבה ביותר בעבור החיים החברתיים ובכך לצמצם את הפגיעה הקשה אשר מלווה משברים כלכלים.
למחקרים תמיד תהיינה מגבלות , אך במקביל למחקרים ניתן לראות את הזרמת הכספים בעולם לציבור (מענקי קורונה) כניסוי דומה ולא מתוכנן של הכנסה אוניברסלית. צעדי התמיכה המאסיביים של הממשל האמריקאי והזרמת כספים כמענקי תמיכה ממשלתית גרמו למיליוני אנשים בעולם לפתוח חשבונות מסחר במניות. את מירב תשומת הלב מושכת כמובן אפליקציית המסחר "רובין הוד", אשר דיווחה על למעלה מ-3 מיליון משתמשים חדשים תוך זמן קצר מאוד. גם חברות הברוקראז' הוותיקות מציגות זינוק בצמיחה בחודשים האחרונים. .פידליטי דיווחה כי הצליחה להוסיף עוד כ-2.26 מיליון משתמשים חדשים לשירותיה במהלך המחצית הראשונה של 2020 . המתחרה, טי.די אמירטרייד דיווחה על 1.17 מיליון משתמשים חדשים במהלך הרבעון האחרון.
ומה בישראל? על פי דיווחי הבורסה לני"ע מספר החשבונות החדשים בקרב בתי ההשקעות קפץ בכ- 180% בחודשים ינואר – יוני 2020 לעומת התקופה המקבילה אשתקד. כ- 21,700 חשבונות חדשים נפתחו על ידי הציבור הרחב רק בחודש מרץ האחרון. מתחילת שנת 2020 ועד סוף יוני 2020 נפתחו כ- 77,300 חשבונות חדשים, צמיחה של כ- 56%, לעומת המחצית הראשונה של שנת 2019.
הזרמת הכספים תומכת מאוד בצמצום נזקי המיתון. יחד עם זאת ,רק ימים יגידו האם הגישה של כסף חינם, מענקים ותמיכות תורמים ליציבות בטווח הקצר אך לא כרוכים בבועות פיננסיות בעתיד. מאחר והתוצאה אינה ידועה, מומלץ לשמור על יתר זהירות.
