האם ישראל יכולה לממן את התוכנית הנדרשת להאצת ההערכות בנושא הבינה המלאכותית?
ד"ר איתי גלילי, מנכ"ל פיננסים ניהול הון פרטי. 20.09.2025
בשנתיים האחרונות המהפכה הטכנולוגית בתחום הבינה המלאכותית יצאה מתחומי מוסדות המחקר לשימושים רבים בחיי היום יום של מרביתנו. לאור החשיבות העצומה של המהפכה הטכנולוגית בתחום זה, הוקמה הוועדה הלאומית להאצת תחום הבינה המלאכותית בראשות פרופ' יעקב נגל.
מסקנות הוועדה הוגשו בחודש אוגוסט 2025. הוועדה פעלה במשך חודשים ארוכים במתכונת מאומצת ויסודית עם הגדרות ברורות על פי המנדט שניתן לה, וזאת ביעד במטרה לייצר דו"ח והמלצות מעשיות וישימות, תוך למידה וקיום למעלה מארבעים מפגשי מליאה ופגישות מקצועיות מעמיקות, בהם נבחנו כל היבטי התחום מזוויות מקצועיות, אסטרטגיות, כלכליות וביטחוניות. חברי הוועדה שמעו עדויות מפורטות מנציגי הגופים הרלוונטיים: מנהלי חברות הענק הטכנולוגיות הפועלות בישראל, חוקרים מובילים מהאוניברסיטאות, יזמים מהמגזר הפרטי, בכירי משרדי הממשלה, ומומחים בינלאומיים.
להלן המסקנה המרכזית של הועדה:
"הוועדה הגיעה למסקנה חד-משמעית וחמורה: מדינת ישראל לא נמצאת בנקודה המתאימה והרצוי להאצה בתחום הבינה המלאכותית. למעשה, למרות האקו סיסטם המוצלח של חברות ההזנק החזקות בתחום, מעמד המדינה ירד בשנים האחרונות, וללא פעולות מתאימות ומהירות, ישראל לא רק שלא תוכל לשפר את מעמדה המידרדר, אלא תחווה התדרדרות נוספת ומהירה שתסכן אף את מעמדה כסטרטאפ ניישן בתחומים אחרי ם. מסקנה זו נובעת מעדויות ברורות ומדאיגות שניתנו במהלך עבודת הוועדה, ומנתונים אובייקטיביים שהוצגו בפניה .
הבעיה המרכזית נובעת מהעדר אסטרטגיה לאומית ברורה ומסונכרנת של כלל המאפשרים הלאומיים בתחום. בעוד שמדינות אחרות מתחללות את מאמציהן תחת מטה לאומי אחי ד, בישראל הפעילות מפוצלת בין משרדים שונים ורבים מדי, ללא תיאום מספק. לכך מתווספת השקעה תקציבית נמוכה מאד ולא רלבנטית להיקף האתגר. דו"חות מבקר המדינה וההצגות השונות שהונחו בפני חברי הוועדה הראו ירידה כמעט בכל מדד רלוונטי, כולל מדדי Tortoise , אוקספורד והחדשנות העולמית. הוועדה הגיעה למסקנה המדאיגה, שהמדדים האלה אפילו מקלים את חומרת המצב האמתית. הבעיה מתעצמת לאור העובדה שחלק מהגורמים האמונים על הובלת הנושא הציגו בפני הוועדה תמונה ורודה ואופטימית, שאינה תואמת את המציאות. הניתוח המעמיק שביצעה הוועדה מראה כי המצב מחייב התמודדות דחופה ומשמעותית, לא התעלמות או הסתפקות בפעולות קוסמטיות. המחיר של אי-פעולה יהיה כבד מאוד, הן במונחים של הזדמנויות כלכליות שיוחמצו, והן במונחים של עוצמה לאומית שתתכווץ"
לצערי אין זה מפתיע שאלו מסקנות הועדה. ראינו את אופן הטיפול הממשלתי בנושאים בסיסים שהביאו לאסון הכרמל, אסון מירון ובראש ובראשונה מחדל השביעי באוקטובר.
כדי להבין את חומרת המצב חשוב לבחון את המתרחש בזירה הבינלאומית. העולם נמצא במרוץ מואץ להובלה טכנולוגית בבינה מלאכותית. ארצות הברית מובילה בשילוב של השקעה ציבורית גדולה והשקעה פרטית עצומה. ההערכות מדברות על השקעה בהיקפים של כ- 110 מיליארד דולר מהסגמנט הפרטי ועוד כ- 300 מיליארד דולר מהסגמנט הממשלתי בשנת 2024 בלבד. עיקר ההשקעות הן בתחום התשתיות ומחשוב העל, אך גם בחינוך ובמחקר. חוק CHIPS והחוק למדע הקצו למעלה מ - 280 מיליארד דולר לעידוד ייצור שבבים ותשתיות AI אמריקאיות, דבר שמעיד על העדיפות הלאומית הגבוהה שמייחסת ארצות הברית לנושא.
סין ממשיכה לחזק את ההשקעות בתחום. הערכות משנת 2024 מדברות על השקעה בהיקף של כ- 120 מיליארד דולר בתחום. מגבלות הייצוא האמריקאיות מונעות מדי פעם גישה סינית לשבבים מתקדמים, לכן סין משקיעה בפיתוח שבבים מקומיים ובהקמת פלטפורמות מחשוב ענן אזוריות. האיחוד האירופי ממקד מאמצים בהיקף של מיליארדי יורו, בהיקף של לפחות 200 מיליארד יורו. מה שמדהים במיוחד הוא ההתפתחות הדרמטית במדינות המפרץ הפרסי. סעודיה השיקה תכנית עם השקעה של יותר מ- 100 מיליארד דולר עד 2030 , ואיחוד האמירויות השיקו קרנות בהיקף של כ- 100 מיליארד דולר למחקרי AI ותשתיות, עם קמפוס הגדול מסוגו בעולם אחרי ארה"ב. מדינות אלו מפעילות כיום מרכזי נתונים עצומים ומתכננות להקים מרכזים בהספק חשמל שהוא כמעט שליש מכל צריכת החשמל של ישראל כיום.
ואם נחזור לתחום פעילות הועדה להלן הדגשים המרכזיים מהדו”ח:
המצב בישראל כיום:
• אין אסטרטגיה לאומית מתואמת בתחום ה-AI. • פיצול בין גופים ממשלתיים, תקצוב נמוך מאוד, ירידה בדירוגים עולמיים. • חסר חמור בכוח אדם, מחקר, מחשוב-על ורגולציה מותאמת.
איום אסטרטגי – והזדמנות לאומית:
• ישראל עלולה להידחק לשוליים – ולחוות אובדן מעמד כ-Startup Nation. • מדינות כמו ארה”ב, סין, אירופה והמפרץ משקיעות מעל 100–400 מיליארד דולר. • נדרשת פעולה מיידית לשינוי כיוון.
המלצות מרכזיות:
• הקמה מיידית של מטה לאומי לבינה מלאכותית, בכפיפות לרה”מ, עם סמכויות רגולטוריות וביצועיות. • בניית מחשב־על לאומי בבעלות המדינה – 60,000 יחידות GPU תוך שנתיים–שלוש לשימוש המגזר הציבורי, כשמתוכן לפחות 50% יוקצה לאקדמיה. • השקעה בהון האנושי – תכניות מצוינות מהתיכון עד הדוקטורט, ומסלולים להשבת טאלנטים מחו”ל. • תכנית אנרגיה לאומית ייעודית ל-AI – כולל חיבור חוות שרתים בפריפריה. • תקציב מוצע: 5 מיליארד ש”ח לשנה למשך חמש שנים (סה”כ 25 מיליארד) – כהשקעה לאומית בעתיד ישראל.
הקמה מהירה, ביצוע מיידי:
• החלטת ממשלה והתנעת גרעין הקמה. • התחלת ביצוע כבר באוקטובר 2025. • סיום שלב התשתיות ומימוש ההמלצות הראשוניות תוך 3 שנים – ותמיכה שוטפת בהמשך.
דו"ח הועדה רחב ומקיף ודן בפירוט בכל הנקודות המוזכרות לעיל. מאחר ועיני מומחה לתחום הטכנולוגיה או הבינה המלאכותית אני מתמקד בסוגיית העלות. הועד ממליצה על הקצאת 25 מיליארד ₪ לתוכניות אותן היא מציעה, השאלה מה מקורות המימון? (וזאת לא רק לתחום זה אלא לכל הפרויקטים הדרושים להאצת הצמיחה בישראל בשנים הקרובות).
על פי תחזית מחלקת המחקר של בנק ישראל - החוב הציבורי צפוי לעמוד על 70% תוצר בשנת 2025, ועל 71% בשנת 2026 (בשנת 2022 יחס זה עמד על כ 60%). תחזית זו אינה לוקחת בחשבון עלויות אשר צפויות במקרה של הדרדרות לזמן לחימה ארוך בעזה והדרדרות לממשל צבאי שם.
כלומר הממשלה מגיעה לתקרת חוב ציבורי שתתקשה לממן ללא עלייה בסיכון , המשך הורדת דירוגי אשראי ועלייה בריבית. לשם כך תצטרך להעלות מיסים דבר אשר יכול לייצר האטה בצמיחה הכלכלית.
כרגע המצב הפוליטי אינו מאפשר הכנת תקציב חדש לשנת 2026 וסביר שלקראת הבחירות הקרבות התקציב יהיה תקציב המשכי לשנת 2025. הממשלה הבאה תידרש לשינוי סדר עדיפויות מהותי בתקציב המדינה , החלת רפורמות כלכליות משמעותיות אשר יובילו את המשק לצמיחה כלכלית מספקת לשם עמידה בכל האתגרים הרבים הניצבים בפנינו , שאחד מהם (ולא המרכזי שבהם) הוא אתגר הבינה המלאכותית.