שנת 2021: הרבה יותר הנפקות הרבה פחות שירות
ד"ר איתי גלילי, מנכ"ל פיננסים ניהול הון פרטי. 01.01.2022
שנת 2021 מסתמנת כשנה שבה היו אירועים כלכלים ומגוונים הן בישראל והן בעולם. ברצוני לדון בשני תהליכים חשובים ומשמעותיים לציבור המשקיעים והחוסכים בארץ. תהליכים אלו החלו בשנים האחרונות אך הואצו באופן ניכר בשנה האחרונה. אחד בתחום שוק ההון והשני בתחום השירותים הפיננסים: 1. היצע החברות המונפקות בבורסה בת"א 2. צמצום מערך הסניפים במערכת הבנקאית.
הבורסה בת"א בלטה בשנה האחרונה בהיקף הנפקות של חברות וזאת ביחס לשיעור הנפקות של חברות בבחינה בינלאומית. עוד טרם הסתיימה השנה הונפקו למעלה מ 100 חברות בסקטורים שונים ומגוונים. הנפקות אלו הן בנוסף לכמות הנפקות גבוהה של חברות טכנולוגיה ישראליות בבורסה בארה"ב ("חדי הקרן"). היקפי גיוסי ההון השפיעו על הצמיחה במשק ועל הפעילות הכלכלית ובכך תרמו לעוצמתו של השקל.
כדי להבין את היקף הפעילות בהשוואה בינלאומית, להלן פירוט הבורסה מחודש דצמבר בנושא:
"בגל ההנפקות חסר התקדים של חברות חדשות, הצטרפו לבורסה בתל-אביב מתחילת שנת 2020 ועד סוף אוגוסט 2021, 108 חברות בהנפקה ראשונית. בזכות זאת, גדל מספר החברות שמניותיהן נסחרות בבורסה מ-442 בסוף שנת 2019, ל-528 חברות בסוף אוגוסט 2021. החברות החדשות מהוות כ- 24% ממספר החברות שנסחרו בבורסה בת"א בסוף שנת 2019.
מנתוני הפדרציה של הבורסות (WFE) כפי שפורסמו נכון לסוף אוגוסט 2021, עולה כי גם בבורסות רבות בעולם הייתה התעוררות בשוק הראשוני, אך שיעור החברות החדשות בבורסה בת"א הוא השני בגודלו בעולם ועומד על 24%. הראשונה בשיעור הגידול היא הבורסה של שנגחאי בסין, בה הנפיקו לראשונה בשנתיים האחרונות 420 חברות חדשות, המהוות כ- 27% ממספר החברות בה.
בבורסות הגדולות במערב היה שיעור החברות החדשות בין 15% בנאסד"ק לבין 3%-4% בלבד בגרמניה וביפן. יש לציין כי מאז תחילת שנת 2020 נוספו עוד 23 חברות חדשות ללא הנפקה ראשונית הכוללות 5 חברות ברישום כפול, 3 חברות שפוצלו מחברות בורסאיות ו-15 חברות שהכניסו פעילות לחברות בורסאיות ללא כל פעילות עסקית.
בספטמבר 2021 הנפיקו עוד 5 חברות חדשות וחברה נוספת פוצלה מחברה בורסאית-כך שמספר חברות המניות הבורסאיות בסוף ספטמבר הסתכם ב-534 חברות. המיוחד בגל הנפקות ראשוניות זה הוא שחברות ההייטק החדשות מהוות 65% ממספר החברות החדשות שהצטרפו לבורסה בשנתיים האחרונות".
במהלך השנה נשמעה ביקורת רבה על מגוון רחב של הנפקות אשר יצאו לדרך במחירים גבוהים והמשקיעים ספגו הפסדים (לעיתים הפסדים ניכרים). עיקר הביקורת נבעה משיטת ההנפקה שמאפשרת לגופים מוסדיים להשתתף בהנפקות במחיר מפלה לעומת הציבור הרחב בפער מחירים ניכר. למרות שטענה זו נכונה, במבט ארוך, ההשפעה של גידול כמות החברות אשר נסחרות בבורסה הינה בגדר ברכה לשנים העתידיות.
בשנים הבאות, החברות הטובות ימשיכו להרוויח ולשתף את הציבור הרחב בריווחיהן ומנגד חברות פחות טובות תצטרכנה להתמודד עם התייעלות, מציאת שווקים חדשים , להתמזג , להרכש וכו'. היצע הכסף של הציבור הולך וגדל כתוצאה מהצמיחה, וכדי שזו תוכל להמשך, צריך שהבורסה תהווה מנגנון עיקרי לגיוסי הון לחברות.
במקביל לתהליך ההתפתחות של שווקי ההון, אנו עדים לתהליך מקביל של צמצום הנגישות הפיזית של המתווכים פיננסים לציבור הרחב. בראש ובראשונה, במערכת הבנקאות אשר מצמצמת את מערך הסניפים ובניסיון להרגיל את הציבור הרחב להשתמש בשרותי הדיגיטל לביצוע פעולות.
תופעה זו גם בולטת בתחום החיסכון הפנסיוני והביטוח. רק השנה אושר המיזוג של חברת הגמל של הלמן אלדובי לחברת הפניקס (זאת לאחר שהלמן אלדובי התמזג בעצמו עם חברת הגמל של איי.בי.איי.). המיזוג העיקרי השנה היה של חברת פסגות לאלטשולר שחם. איני דן בהיבט ארוך הטווח של השפעת מהלכים אלו על התחרות, אלא בדגש על השירות לקהל הרחב. השפעת צמצום סניפים וצמצום ספקים בתחום חסכון ארוך הטווח, יביא בהכרח לפגיעה בשירות וביכולתם של משקיעים ומשקיעות , חוסכים וחוסכות לתכנן את עתידם הפיננסי כראוי.
נושא הביטחון הכלכלי והתכנון הפיננסי הנו אתגר קשה, הרקע לקושי מגיע מאוריינות פיננסית נמוכה במערכת החינוך. נושא החינוך הפיננסי מאוד מסובך ומחקרים רבים בעולם מטילים ספק במידת היעילות בלימוד התחום בגילאים בהם ילדים לומדים במערכת החינוך.
לאחרונה פורסם מסמך שהוכן ע"י מרכז המחקר של הכנסת ונכתב עבור חברת הכנסת שרן השכל, יושבת-ראש ועדת החינוך, התרבות והספורט של הכנסת .במסמך מובא תחילה רקע כללי על תחום החינוך הפיננסי וסקירה של התפתחותו בעולם ובישראל החל מראשית שנות האלפיים. לאחר מכן מוצגת תמונת מצב עדכנית בנוגע לחינוך הפיננסי במערכת החינוך בישראל וכן מוצגת פעילותם של גופים מדינתיים שונים בתחום זה. לבסוף מוצגים בתמציתיות כמה אתגרים העומדים בפני קידום החינוך הפיננסי בישראל ובכלל .
ברצוני לרכז את הנקודות העיקריות, אשר להבנתי הן החשובות:
במסגרת רפורמת בכר בשוק ההון, נקבע בישראל בחוק ב-2005 כי תוקם קרן ממשלתית לחינוך פיננסי וכי שר האוצר רשאי להתקין תקנות בנושא. ואולם, הקרן לא הוקמה ותקנות לא הותקנו.
ב-2011 התקבלה החלטת ממשלה 3926 , על הגברת החינוך הפיננסי בישראל, ובה נקבע כי אגף שוק ההון במשרד האוצר יגבש תכנית אסטרטגית לאומית בנושא החינוך הפיננסי וכן תוקם מחלקה ייעודית באגף שתרכז את הטיפול בנושא החינוך הפיננסי. ואולם, אין בהחלטה התייחסות ספציפית למערכת החינוך או למשרד החינוך .
ב-2012 פרסם אגף שוק ההון במשרד האוצר אסטרטגיה לאומית לקידום חינוך פיננסי בישראל והחל לגבש תכנית לימודים בנושא בשיתוף משרד החינוך. ואולם, החל מ-2018 אין תקציב לקידום התחום. לפיכך, כפי הנראה, כיום אין בנמצא גוף ממשלתי האחראי לנושא החינוך הפיננסי ומרכז אותו בפועל
החינוך הפיננסי במערכת החינוך נלמד כיום במסגרת לימודי בחירה או תכנית לימודים נוספת בלבד ולא כתחום חובה. רוב התכניות, הניתנות בכל שלבי החינוך, מצומצמות בהיקפן – יחידות של כ-5 שעות לימוד בשנה. התכנית המשמעותית ביותר בתחום ניתנת במסגרת מקצוע מדעי החברה לתלמידי כיתה י' ובהיקף של 30 שעות שנתיות. מספר התלמידים שהשתתפו בתוכנית בשנה האחרונה שבה היה תקציב מדינה מאושר היה כ- 24,000 בלבד.
להבנתי, הנטייה של המתווכים הפיננסים להפנות את החוסכים והחוסכות לתהליך דיגיטלי של ניהול כספים לא תזכה לאמון רב בשנים הקרובות. הסיבות לכך הנן אוריינות פיננסית נמוכה וכן ריבוי של מעילות פיננסיות המבוצעות באמצעים טכנולוגים ובמטבעות הדיגיטליים.
בתחום ייעוץ השקעות, ניסיוני המקצועי הנו, שייעוץ רובוטי אינו אפקטיבי כשם שעצות רפואיות באינטרנט אינן תחליף לייעוץ רפואי פרטני ואישי. ייטיבו בנק ישראל, הרשות לני"ע ורשות שוק ההון אם יגבשו מתווה משותף לעמדה ומדיניות לגבי רמת השירות המינימלית המתחייבת מספקי השרות בתחום הפיננסי.