2026 – שנה של ניהול סיכונים
ד"ר איתי גלילי, מנכ"ל פיננסים ניהול הון פרטי. 01.01.2026
השווקים הפיננסים מסיימים את שנת 2025 בתשואות נאות. שוק ההון הישראלי בולט לחיוב על רקע סיום המלחמה וזאת בתשואות עודפות על פני מרבית השווקים בעולם.
העליות בשוק ההון הישראלי נובעות מהתאמת מחירים לאור סיום המלחמה וצמצום פערי תמחור מול השווקים הבינלאומיים שעלו ביתר בתקופת המלחמה (לסקירת השווקים ותחזיות פיננסית כתבה מורחבת בהמשך הגיליון).
כאשר אנו ניגשים לבחינת המלצות השקעה אסטרטגיות של לקוחות משרדנו לשנה הקרובה, אנחנו צריכים לנתח את פוטנציאל הרווח העתידי, לצד נורות אזהרה עוצמתן ומשמעותן ובהתאם להעריך איך לאזן בין שיקולים קצרי טווח לארוכי טווח.
לצד התפתחויות חיוביות במגוון תחומים כלכלים (גיוסי הון ואקזיטים בסייבר והתעשייה הביטחונית), סימני האזהרה ארוכי הטווח מתגברים. לא ניתן לדעת האם סימני האזהרה יחריפו או יטופלו. כמו כן ניתן לומר שהתהליכים הפוליטיים בישראל, ארה"ב ומגוון מדינות באירופה, יכולים בסופו של דבר להכריע את הכלכלה ולגרום לזעזועים ניכרים בשווקים.
רבים חושבים שהעליות בשוק ההון הישראלי מבטאות חוסן, במידה מסוימת, אכן זה המצב אך צריך לזכור שהכלכלה נמצאת בצמיחה על רקע הרחבה פיסקלית של הממשלה. עלייה בגירעון הממשלתי אשר נכון לתוכנית התקציב לשנת 2026 ואין כוונה לצמצמה. כוונת הממשלה להמשיך ולהפנות סכומים ניכרים לתקציבים שאינם תומכי פריון וצמיחה, אלא להפך. העלייה המבורכת בגביית המיסים אינה מנוצל כרגע להפחתת תוואי החוב הכללי אלא לשימושים אשר נמצאים במחלוקת ציבורית כבדה.
המלצתי הינה לנצל את תקופת הגאות בשווקים, כדי לייצר כריות ביטחון לתקופות של עלייה בתנודתיות וכן להעמיק את פיזור תיקי ההשקעות למגוון שווקים, סקטורים ומטבעות.
להלן הבהרות בנוגע לשיקולים ארוכי הטווח בישראל:
1. במהלך השנתיים האחרונות (2023 ו-2024), ההגירה מישראל התאפיינה במאזן הגירה שלילי חד, כלומר, מספר הישראלים שעזבו לטווח ארוך היה גבוה משמעותית ממספר החוזרים. מגמה זו כוללת גידול במספר המשפחות המהגרות ושיעור גבוה של בעלי השכלה גבוהה.
מאזן שלילי גדל: הפער בין מספר היוצאים לבין מספר החוזרים הוכפל כמעט. בשנת 2023 מאזן ההגירה השלילי עמד על כ-27.5 אלף ישראלים, ובסוף 2024 הוא עמד על כ-58.9 אלף ישראלים.
פרופיל המהגרים: חלק ניכר מהעוזבים הם אקדמאים ועובדים במקצועות מבוקשים, במיוחד בתחום ההייטק, מה שמעורר דאגה לגבי "בריחת מוחות".
2. בחודש דצמבר 25 התפרסם מחקר עומק חדש של רשות המסים חושף תמונת מצב עדכנית של אי השוויון בהכנסות ובתשלומי המסים של תושבי ישראל. לפי הדו"ח, שני העשירונים העליונים אחראיים ללא פחות מ-80% מהמסים הישירים בישראל, למרות שהכנסתם מהווה 61% מההכנסות בלבד, כאשר העשירון העליון לבדו משלם כ-63% מהמסים. התבססות גביית המס על שני העשירונים העליונים הנה לא בריאה ומהווה סיכון לטווח ארוך.
3.. מסקנות מפגישות עם גופי השקעה בינלאומיים על רקע המצב הפוליטי בישראל:
בפגישות אחרונות בהן השתתפתי עם גופי השקעה בינלאומיים אשר משקיעים בישראל, ניסיתי לברר את עמדתם ביחס לסיכונים הפוליטיים בישראל, האם זה נושא מעניין עבורם. התשובה הכנה שקיבלתי הייתה שלא והסיבה לכך הנה שהיתרון בהשקעה בישראל הנה שמדובר על השקעה בקניין רוחני ולא בהשקעה פיזית. כלומר אם חברות ופרטיים יחליטו להעתיק פעילות מחוץ לישראל, מבחינת המשקיעים לא יגרם נזק.
4. פרסום הדו"ח השנתי של הביטוח הלאומי:
"הגרעון בהון ליום 31.12.24 הסתכם ב 810 מיליארד ₪ לעומת 714 מיליארד ₪ ביום 31.12.23. השינוי בגרעון בהון נובע בעיקר מגרעון נטו השנה שהסתכם ב – 96 מיליארד ₪. הגרעון נוצר בעיקר כתוצאה מגידול בהתחייבויות של קרנות הביטוח (כלומר תשלומים עתידים לציבור).
בדו"ח האקטוארי המלא של הביטוח הלאומי ליום 31.12.22 שהוגש לשר העבודה בפברואר 2024 נרשם כי : בשנת 2036 הקרן צפויה להתרוקן וללא מימון נוסף המוסד לא יהיה מסוגר לשלם את מלוא התחייבויותיו על פי החוק. בהתאם להחלטה של שר העבודה תוקם ועדה ציבורית לחיזוק האיתנות הפיננסית של הביטוח הלאומי לעמוד בכל התחייבויותיו לציבור המבוטחים. נכון לתאריך החתימה על הדו"חות הכספים (11/05/25) טרם התקבלה החלטה בקשר למועד הקמת הועדה".
אנחנו נכנסים לשנת בחירות , רק לאחריהן נדע איך ממשיכים מכאן, האם פניה של ישראל לריפוי והבראה או המשך החלשה של המאפיינים הדמוקרטים. תוצאות הבחירות תהיינה בעלות השלכות ארוכות טווח על כלכלת ישראל. מעבר לכך מוקדם לדעת האם הסיכון להתחדשות לחימה בגזרות השונות פחת או מתחדש.
להלן הבהרות בנוגע לשיקולים ארוכי הטווח בארה"ב:
1. מדדי המניות בארה"ב מוטים לסקטור הטכנולוגיה וזאת בשל עליית השווי העצומה של עשרת חברות הטכנולוגיה הענקיות. בשנתיים האחרונות שווי עלה פי 3.5 על פני מדד מניות כללי כמו הראסל 2,000 אשר משקף את הכלכלה הראלית בארה"ב. עלייה זו אף רבה יותר במבט רב שנתי. הסיכון אינו נובע רק מגודלן של חברות אלו על בסיס שווי שוק , אלא גם ברמות המחיר המשקף ציפייה לצמיחה חדה בפעילות. מרבית הצפי מבוסס על הביקוש הצפוי לשירותים ומוצרים מבוססי בינה מלאכותית. קשה לדעת האם הציפיות אינן מוגזמות ,אך צריך להיזהר שכן אכזבה בסקטור הטכנולוגיה תהיה משמעותית למדדי המניות בארה"ב.
2. ישנם סימני אזהרה הולכים וגוברים ללחץ כלכלי משמעותי על מיליוני משקי בית בארה"ב.
המצב מתאפיין בשיאים חדשים של חובות ובעלייה בשיעורי הפיגורים בתשלומים, במיוחד בקרב משקי בית בעלי הכנסה נמוכה יותר. מומחים חלוקים בדעתם אם מדובר ב"משבר" של ממש או רק ב"נורות אזהרה" המבשרות על האטה כלכלית. ישנם בנקים גדולים שמזהירים מפני גל מכירות כפוי אפשרי אם הלחץ יגבר.
שיא בחובות משקי בית: סך החובות של משקי הבית בארה"ב הגיע לשיא חדש של כ-18.6 טריליון דולר נכון לסוף הרבעון השלישי של 2025. עלייה בפיגורים (Delinquencies): שיעורי הפיגורים (איחור של 90 יום ומעלה) עולים כמעט בכל סוגי החובות: הלוואות סטודנטים: שיעור הפיגורים החמור ביותר, כ-9.4% מסך החוב, חלקו נובע מחזרה לדיווחים סדירים לאחר הפסקת תקופת הקורונה. כרטיסי אשראי: שיעורי הפיגורים עלו לכ-7.1%. יתרות כרטיסי האשראי עצמן נמצאות בשיא של כ-1.23 טריליון דולר.
מצב חדלות הפירעון בתחום מימון רכישת רכבים בארה"ב מציג תמונה מעורבת אך מדאיגה, במיוחד עבור לווים בסיכון גבוה (subprime). בעוד שהשוק הכולל יציב יחסית, קיימת עלייה ניכרת בשיעורי הפיגורים החמורים. שיעורי פיגורים כלליים בעלייה: נכון לרבעון השלישי של 2025, שיעור הפיגורים החמורים (איחור של 90 יום ומעלה) בכלל הלוואות הרכב הגיע ל-3%, הרמה הגבוהה ביותר מאז 2010. לחץ ממוקד בלווים בסיכון גבוה: עיקר הבעיה מתרכזת בלווים בעלי דירוג אשראי נמוך (subprime). שיעור הפיגורים של 60 יום ומעלה בקרב לווים אלו טיפס לשיא של 6.65% באוקטובר 2025, הנתון הגבוה ביותר מאז החלו המדידות ב-1993.
3. האם תוכנית המכסים האמריקאית תביא לתוצאות דומות לברקזיט?
נזקי הברקזיט על פי מחקר עדכני של ה - National Bureau of Economic Research: פגיעה בתוצר המקומי הגולמי (תמ"ג): ההערכות הן שעד שנת 2025, התמ"ג של בריטניה נמוך בכ-6% עד 8% ממה שהיה צפוי ללא הברקזיט. חלק מהכלכלנים מעריכים שההפסד הכספי המצטבר עשוי להגיע ליותר מ-200 מיליארד ליש"ט. האטה בצמיחה ובהשקעות: ההשקעות העסקיות בבריטניה נמוכות בכ-12% עד 18% מהרמה הצפויה. חוסר הוודאות הפוליטית והכלכלית שנגרם כתוצאה מהברקזיט גרם לחברות רבות להקפיא תוכניות השקעה והתרחבות.
ירידה בסחר: היצוא והיבוא של בריטניה, במיוחד עם האיחוד האירופי, נמוכים משמעותית (כ-15% פחות) ממה שהיו אילו בריטניה הייתה נשארת באיחוד. עסקים קטנים ובינוניים נפגעו קשות ביצוא שלהם לאיחוד האירופי. פגיעה בפריון ובתעסוקה: חלה ירידה של כ-3% עד 4% בפריון ובתעסוקה בהשוואה למצב ללא הברקזיט. ישנן הערכות כי נוצרו כ-1.8 מיליון משרות פחות ממה שהיו צפויות.
השפעה על יוקר המחיה: האזרח הבריטי הממוצע הפסיד כמעט 2,000 ליש"ט בשנה, בין היתר כתוצאה ממשבר יוקר המחיה שנגרם מחלקו בגלל הברקזיט. השלכות חברתיות ופוליטיות: הברקזיט תרם לעלייה בלאומיות ובפופוליזם ופגע במרקם החברתי של המדינה, בנוסף להשלכות משפטיות מורכבות של בניית רגולציה חדשה.
4. מה קורה שנשיא ארה"ב מנפיק מטבע וירטואלי?
עולם המטבעות הדיגיטליים נתפס ע"י הציבור הרחב כתחליף מטבע למטבעות של מדינות (זו אינה דעתי). ארה"ב הנה מדינה שסך חובותיה מרקיע שחקים וצפוי להמשיך לגדול בנשים הבאות. הממשל האמריקאי אינו עוסק בהפחתת החוב בקצב משביע רצון ולכן הדולר יורד בעולם. כאשר נשיא ארה"ב ומשפחתו מנפיקים מטבעות דיגיטליים הם נכנסים לניגוד אינטרסים לקידום התחום , במידה רבה על חשבון מטבעות של מדינות. נכון ליום כתיבת מאמר זה, מצב המשקיעים במטבעות הקשורים למשפחת טראמפ- המרוויחים הגדולים: דונלד טראמפ ושותפיו הרוויחו מיליארדי דולרים ממכירת טוקנים ומעמלות, בעיקר על ידי החזקה בנתח גדול מהמטבעות שהונפקו.
המשקיעים המפסידים: רוב המשקיעים הקטנים (למעלה מ-764,000 ארנקים) שהשקיעו במטבעות כמו $TRUMP חוו הפסדים כספיים. מטבעות אלה סבלו מצניחות שער חדות זמן קצר לאחר ההשקה או בגלל תנודתיות שוק כללית. לדוגמה, מטבע ה-WLFI איבד כ-40% מערכו מאז השקתו בספטמבר 2025 ועד נובמבר.
מטרת מאמר זה אינה להעצים סימני אזהרה על פני מידע חיובי שמגיע מהשווקים הפיננסים והנתונים הכלכליים המתפרסמים מעת לעת, אלא לפרט את סימני האזהרה אשר מבססים את ההמלצה לפזר סיכונים ולא להסתנוור מהגאות של שנת 2025 לשם הגברת סיכונים בשנת 2026. אנחנו נכנסים לשנה שיש צורך להקפיד על ניהול סיכונים , המלצה זו רלוונטית הן ביחס להשקעה בישראל והן לשוק ההון האמריקאי.