מהפכת הקרדיט סקורינג
מורה נבוכים
רון רביזאדה 25.04.2019
חוק נתוני אשראי שהתקבל בכנסת במרץ 2016 קובע הסדר חדש להקמה ופעילות של מערכת לשיתוף בנתוני אשראי של יחידים . החוק קובע , כי בנק ישראל יקים ויפעיל מאגר מידע שיכלול בתוכו נתוני אשראי על יחידים המעידים על יכולת עמידתם בהתחייבויות ובפירעון חובות כספיים.
נתונים אלו חשובים לכל נותן אשראי לצורך קבלת ההחלטה אם לתת אשראי ובאיזה תנאים.
החוק החדש, מהווה תיקון לחוק משנת 2002 אשר בא לידי ביטוי בשוני בברירת המחדל שהייתה בחוק הקודם לתנאי הסכמת הלקוח להיכלל במאגר המידע לעומת מעבר המידע האוטומטי בחוק החדש אלא אם כן תתקבל בקשה מפורשת לאסור זאת. בנוסף, החוק החדש אף מאפשר אגירת מידע חיובי בניגוד לישן בו נאגר מידע בעייתי/שלילי.
מקורות המידע למאגר המידע יגיעו מ: בנק ישראל ,לשכות הוצאה לפועל וכונס הנכסים הראשי, בנקים, חברות אשראי ,בנק הדואר וגופי אשראי חוץ בנקאיים בהיקפים הקבועים בתקנות. נוסחו הוראות שונות המבטיחות רמה גבוהה של הגנה על פרטיות ובטחון המידע .
לשכות האשראי שהן גופים פרטיים יהיו בעלי גישה למאגר ויהוו המקשר בין נותני האשראי למאגר, הפעילות תוכפף לפיקוח ותותנה בקבלת רישיון מהממונה הרגולטורי.
ובכן מדובר במהפכה של ממש, האומנם!?
מאגר נתוני האשראי עומד לשנות דרמטית את עולם האשראי הקמעונאי הנשלט כיום ע"י הבנקים.
למרות הגדילה בכמות השחקנים החוץ בנקאיים באשראי צרכני ,הבנקים עדיין שולטים בתחום בשיעור של יותר מ80% מהשוק (לא כולל משכנתאות).
ההסבר לכך ,הוא המידע הרב שבידי הבנקים(היקפי הכנסות, הוצאות, נכסים פיננסים והלוואות)., הידע הזה ,מהווה כוח רב ומאפשר לבנקים להציע הצעה מותאמת ללקוח ,טובה יותר מגוף חוץ בנקאי לו יש מידע פחות נגיש וכדי לגדר את הסיכון שלו יציע בד"כ מחיר גבוה יותר מהבנק.
השליטה של הבנקים בתחום האשראי הצרכני מאפשרת להם לשמור על מרווחים גבוהים ונאים. האשראי הצרכני מהווה אחד ממקורות הרווח האחרונים של הבנקים.לשם דוגמא הריבית הממוצעת באשראי צרכני ב2017 הייתה 5.87% לעומת 2.5% בעסקי.
למרות שהאשראי הצרכני מסוכן יותר מהעסקי המגובה בטחונות ,המרווח הגבוה נובע מהיעדר תחרות אמתית על הלקוח. אולם כעת ,כל זה הולך להשתנות ברגע שהמידע יהיה נגיש לכלל נותני האשראי התמחור יהיה יותר טוב ואטרקטיבי ותחרות אמתית על הלקוח תתחיל.
בנק ישראל השקיע משאבים רבים בהקמת מאגר נתוני אשראי שיכלול מידע על לקוחות המערכת. המאגר יתעדכן באופן שוטף מנתונים שיקבל מכלל נותני האשראי ,הנתונים יעובדו וכל לקוח יקבל דירוג אשראי(קרדיט סקורינג) שישמש אותו בלקיחת אשראי .כאמור ,שוק האשראי הצרכני נשלט עד כה ע"י הבנקים לעומת מוסדיים שכלל לא היו פעילים בשוק זה.
בעבר המוסדיים לא היו פעילים כמעט בשוק זה עקב חוסר בנתונים ומידע פיננסי אולם, כעת מאגר המידע יספק המידע ויחסוך להם להקים מאגר/מערך משלהם.
צריך לזכור, כי למוסדיים יש מקורות להעמיד הלוואות (חסכונות פנסיונים) אך עלויות התפעול היקרות מנעו כניסתן לתחום, כעת נחסך להם הוצאה משמעותית עם הקמת המאגר .
עדיין ישנן חסמים רגולטוריים והוצאות לא מבוטלות בכדי לקבל החלטה לכניסה לתחום אך בהחלט יתכן שאם יוסרו חסמים נוספים נראה מוסדיים פעילים בתחום. ישנה הערכה ,כי בשנים הקרובות נראה מוסדיים הופכים לשחקנים משמעותיים בתחום על חשבון הבנקים בין באופן ישיר או עקיף במבנה של שיתוף פעולה עם גופים אחרים.
קצת מספרים בכדי להבין התמונה: סך שוק האשראי הצרכני בישראל עומד על כ190 מיליארד ₪.
השוק צומח מדי שנה בסדרי גודל 5-10 מיליארד ₪ ,למוסדיים זורמים מדי שנה כמה עשרות מיליארדי שקלים של כספי חסכון חדשים המחפשים השקעה , די בכך שיקצו כ10% מכספים אלו לאשראי צרכני ובכך תוך כמה שנים יהפכו לשחקן מוביל בשוק זה.
מה שנותן למהלך זה חיזוק היא רפורמת בכר משנת 2005 אשר הביאה לכך כי מוסדיים נכנסו לשוק האשראי העסקי ותוך עשור הפכו לשחקן גדול יותר מהבנקים ,הפעם נראה תהליך מהיר יותר של השתלטות שאם תתממש במלואה עשויה להביא לירידת מחירים דרמטית בשוק הצרכני כפי שקרה במוסדי.
חוק נתוני האשראי ,קבע רף של 250 מיליון ₪ מנוהלים לגוף בכדי להתחבר למאגר המידע ואף חייבו בהעברת הנתונים. בשלב זה יש כ10 גופים חוץ בנקאיים שיחוברו וההערכה מדברת על הצטרפות גופים נוספים ,מה גם שנבחנת האפשרות להורדת רף הכניסה המינימלי בכדי להגדיל ולאפשר לגופים נוספים הצטרפות למאגר ובכך לשתף מידע ודירוג הדדי רחב כמה שיותר.
כעת נשאלת השאלה אין יגיבו הבנקים האם ילחמו או יסכימו להידחק ?
חלק מהבנקים כבר החלו בצמצום החשיפה לאשראי צרכני (הגדולים בעיקר) וחלק מהם מחכים בכיליון עיניים לפתיחת המאגר משום שהוא יאפשר ויפתח להם הזדמנויות לחשיפה ללקוחות חדשים מהלך שיביא לצמיחתם .אולם בלי שום ספק העיניים נשואות לאיום המשמעותי בנושא והם הגופים החוץ בנקאיים.
מאגר נתוני האשראי יאפשר לגופים אלו לדעת הרבה יותר מה מצב הלווים . שקיפות זו תהווה עזר לשיפור מצבם של הלקוחות הטובים .הבנקים והגופים הפיננסים יתחרו על אוכלוסייה זו שכן לצד שחיקה בריבית עדיין מדובר בריבית נאה לצד רמת סיכון נמוכה.
מצד שני ,מאגר נתוני האשראי יציף באופן מלא גם את מצבם של הלקוחות החלשים.
המדובר בלקוחות שאוספים הלוואות ממקורות שונים מבלי שהאחד יודע על השני וכעת כאשר כל הנתונים יחשפו יבין המלווה כי הלקוח חשוף לסיכון הרבה יותר ממה שהעריך לפני כן ויקשיח עמדתו בדמות בקשה לצמצום הלוואות והקטנת חשיפה.
בקשת הצמצום תהיה רלוונטית לנוכח ההקלות הניתנות כיום לפושטי הרגל שהביאו את הבנקים להגברת לחץ בתהליכי גביית חובות.
בטווח הארוך יותר לקוחות חלשים לא יוכלו ליטול אשראי בקלות ואם יקבלו אזיי רמות המחירים יהיו בהתאם האם זהו דבר חיובי או לא?
מצד אחד אולי כדאי שאנשים בעלי יכולת החזר נמוכה לא ילכו לאיבוד בים של הלוואות. מצד שני ,הפעלת הלחץ על לקוחות אלו אשר תביא לצמצום הלוואותיהם עשויה להיות כואבת וקשה ובכך תיצור רשימת מודרי אשראי ומי ירוויח מכך ? כמובן הלקוחות החזקים בעלי הדירוג הגבוה.
לצד הפן החיובי של הקמת המאגר קיימים גם חששות לגבי ההשלכה של חשיפת הנתונים.
בארה"ב למשל נתונים אלו משמשים כתעודת זהות של הלקוח לכל דבר ועניין(למשל בשכירות דירה מקובל לבדוק דירוג האשראי של השוכר ואף בעולם השידוכים!) דבר המעורר ביקורת רבה בנושא.
בנק ישראל בכובעו כאחראי מאגר המידע מנסה לבדל אותו מהאמריקאי ובניגוד ליכולת הקיימת של הגופים בארה"ב לקנות הנתונים כמידע שיווקי כאן בארץ יכולת זו נאסרה (כפופה לאישור הלקוח).
יש לזכור, כי למרות מאמצי הבנק ליצור מאגר מידע מהימן הרי זה רק בטווח הקצר ולא מן הנמנע שבטווח ארוך כלל לא יהיה ניתן למנוע מעבר מידע מהמאגר למטרות שונות.
רעיון הקמת מאגר המידע נולד מתוך מחשבה לשיפור תחרות באשראי צרכני ומהבנה כי לבנקים יש כח ושליטה בתחום אשר מאפשרת להם לנתח בצורה מדויקת את סיכון הלקוח.
כעת לאחר הקמתו ,המידע יהיה פתוח לכלל גופי האשראי במשק שיתמחרו בצורה טובה יותר את
ההלוואות וישפרו דרמטית את התחרות בתחום.
מאגר המידע יושק רשמית בתחילת חודש אפריל 2019 , הגופים הפיננסים יעבירו אחת לחודש לבנק ישראל נתונים על לקוחותיהם והם יוכנסו למאגר המידע.
מי שיקבל גישה למאגר האשראי הם שלושה גופים: דן אנד ברדסטריט ,BDI וקו מנחה.
גופים אלו ידרגו את רמת הסיכון של הלקוחות בהסתמך על הנתונים שנתקבלו במאגר.
כאשר גוף פיננסי ירצה להציע הלוואה ללקוח הוא יפנה אל אחד מהגופים שנבחרו לקבלת מידע מהמאגר.
המידע במאגר יכיל היסטוריית אשראי של הלקוח ב3 השנים האחרונות, הלוואות שלקח, מסגרות אשראי, מוסר התשלומים שלו ונכסים שמשועבדים אל מול הלוואות.
לא יעברו למאגר מידע על ריבית שמשלם לקוח בהלוואות אחרות ונכסים אחרים שברשותו אשר לא משועבדים. אומנם לא מקבלים את מלוא התמונה לגבי הלקוח אך זו עדיין התקדמות משמעותית.
כמו כן מאגר המידע לא יכיל נתונים דמוגרפיים על הלקוחות אלא רק נתונים פיננסיים בלבד.
לבנק ישראל תישאר הזכות לשלילת רישיון אחד הגופים בגין חריגה ממתן מודל המידע שאושר.
הגופים שנבחרו לניהול המאגר יקבלו באופן שוטף מידע על כלל הלקוחות המערכת הבנקאית מבנק ישראל אולם הוא לא יהיה מזוהה אלא ישמש רק למודל ומחקר.
באם הלקוח ירצה בחשיפת הנתונים עליו יהיה לחתום על הסכמה מראש.
המאגר יהיה בנוי על עקרון ההדדיות נתינת מידע תמורת קבלת מידע בהתאם למודל הגופים שאושרו בחוק.
ללקוח תינתן האפשרות להיכלל במאגר המידע או להיגרע ממנו או לחילופין להישאר במאגר המידע מבלי לתת מידע לגביו .לקוח יוכל לקבל נתונים עליו ודירוג האשראי שלו בפניה חדשה אל בנק ישראל או אל אחד מהגופים שיעסקו בכך.
אכן מהפכה של ממש!
בהצלחה.
מקורות : חוק נתוני האשראי התשס"ו 2016
בנק ישראל
עיתון גלובס
