החוב הבינלאומי גבוה ב- 57 טרליון $ משנת 2007
ד"ר איתי גלילי 01.04.2015
בחודשים האחרונים הדיון הכלכלי העיקרי עוסק במועד עליית הריבית בארה"ב וזאת לאור התאוששות הכלכלה , שוק תעסוקה הולך ומשתפר ואבטלה יורדת. כרגע השווקים צופים עליית ריבית ראשונה מזה שנים במהלך הקיץ הקרוב. שוק איגרות החוב האמריקאי עדין לא מצפה לעליית ריבית משמעותית. חלק מהאנליסטים מייחסים את עקום התשואה הנמוך להרחבה הכמותית באירופה ויפן אשר יוצרות לחץ מלאכותי על הריביות בשווקים הגלובליים. ברצוני לספק הסבר נוסף לכך שעליית ריבית חדה אינה אפשרית וזאת בשל העובדה שהחוב הבינלאומי בעולם גבוה היום משהיה ערב משבר האשראי לפני שבע שנים. רמות החוב גבוהות הן ברמה הנומינלית והן באחוזים מהתמ"ג של המדינות. עליית ריבית חדה תקשה על מדינות וחברות למחזר חוב ולעמוד בתשלומים. ברמות חוב בהם אנו נמצאים, עליה חדה בריבית תעצור את הצמיחה העולמית שגם כיום הנה חלשה.
נתוני החובות העולמיים אינם מוכרים לכולם ולכן אני רואה חשיבות להציג תוצאות מחקר מקיף שנערך לאחרונה בנושא (מחקר שנערך אחת למספר שנים): חברת הייעוץ והמחקר הבינלאומית מקנזי, הנה חברה גלובאלית אשר מייעצת לממשלות, תאגידים בינלאומיים , עסקים , מלכ"רים וכו'. לחברה משרדים ונציגויות בלמעלה מ 60 מדינות ובבעלות 1,400 שותפים. על פי התוצאות העדכניות מפרסום המחקר – רמת החוב בעולם גבוה ב 17% מרמות החוב בעולם ערב משבר האשראי בשנת 2007! (גידול של 57 טריליון $). אחר משבר האשראי שפרץ בשנת 2008 הייתה ציפייה שרמות החוב ירדו, בפועל רמות החוב עלו באחוזים מהתמ"ג במרבית מהמדינות המפותחות. תוכנית ההקלה הכמותית ביפן ואירופה צפויה להמשיך ולהעלות את רמות החוב. החובות הציבוריים טפחו ונרשמה ירידה מתונה מאוד בגובה החוב בסקטור הפרטי. מצב זה יוצר סיכונים חדשים ויהיה גורם ממתן לשיעורי הצמיחה בשנים הקרובות. במידה וממשלות לא תפעלנה לצמצום שיעור החובות ייתכן ורמת האי וודאות הכלכלית תעלה ועמה סיכונים אותם יהיה קשה לנהל.
תהליך הורדת המינוף של מדינות אינו פשוט ומהווה איום לצמיחה. ממשלות צריכות להיערך למכירת נכסים, הטלת מיסים נקודתיים בתחומים ספציפיים וכן תכנון יעיל של מבנה החוב. כל הצעדים הללו אינם פשוטים ליישום. על פי המחקר בקרב מספר מדינות בהן: ספרד, יפן, איטליה, פורטוגל, פינלנד וצרפת כדי ששיעור החוב ירד , הצמיחה צריכה להכפיל את עצמה ולהיות בשיעור של למעלה מ 2% לשנה.
הדו"ח מעלה תמונה מורכבת גם בקרב הצרכנים הפרטיים: ישנן מדינות שבהן רמות החוב גבוהות יותר באחוזים מרמות החוב של הצרכנים הפרטיים במדינות שבהן ארע משבר האשראי: ארה"ב, אנגליה, אירלנד וספרד. מרבית החוב הפרטי הנו באמצעות משכנתאות. המדינות הסובלות מרמות חוב גבוהות של משקי בית הנן מדינות צפון אירופה, קנדה ואוסטרליה.
פרק מיוחד עוסק ברמות החוב שטפחו בסין מ 7 טריליון $ בתחילת המשבר לרמות של 28 טריליון $ כיום. מחצית מהחוב באמצעות גופים חוץ בנקאים וסכום זה אשראי לתחום הנדל"ן.
הבשורה הטובה מהדו"ח הנה הירידה הנמשכת ברמות החוב של המערכות הבנקאיות והמוסדות הפיננסים. דרישות רגולטוריות הולכות וגדלות מצמצמות שת הסיכונים אותם יכולה לייצר מערכת פיננסית מורכבת וממונפת. לצד זה שוק החוב החוץ בנקאי הולך וגדל בו יש סיכונים אשר צריכים להיות מפוקחים. התפתחות של שווקי אשראי חוץ בנקאיים אשר הנם מתמחים ומפוקחים תייעל מאוד את התנהלות איכות האשראי ובכך תצמצם סיכונים.
היועצים הכלכליים של מקנזי סבורים שניהול חובות בינלאומיים ברמות גבוהות הנו מסוכן ומצריך משנה זהירות שכן היכולות לעמוד בפני זעזועים ומשברים אינו גבוה. הם מעלים מספר המלצות אשר יכולות להפחית סיכונים:
פיתוח שינויים בחוזי משכנתאות – אי עמידה של לווים בהחזרים כלכלים יכולה לעורר משבר אשראי חדש. מומלץ לבחון חוזים חדשים בהם תהיה מראש גמישות בתנאי ההחזר במקרה של איבוד מקום עבודה/ירידה בשוויה נכסים וכו'. כמו כן שילוב של ביטוח של אי פירעון אשראי וכו'.
אימוץ מדיניות של הגבלות אשראי בתקופות של צמיחה באשראי – לצד השימוש בריבית ראוי שבנקים מרכזים יפעילו הגבלות הון על מלווים בתקופות בהן צמיחת האשראי מואצת. הגבלות ההון צריכות לבטא עלייה ביחס הביטחונות לאשראי. מגמה זו החלה במספר מדינות אך ראוי שתתרחב.
צמצום הטבות מס לתחום המשכנתאות – במרבית המקרים בהן התפתחה בועת אשראי, רכיב מרכזי הנו שוק הנדל"ן. ראוי לבחון צעדים לביטול הטבות מס בתחום הנדל"ן וביטול ההכרה בתשלומי ריבית של משכנתאות לצורך מס. הכבדת נטל המס על אשראי לנדל"ן יצנן את הביקוש לאשראי.
רגולציה – מדיניות הרחבת הגירעונות הייתה הכרחית במדינות המפותחות לצורך חזרה לצמיחה כלכלית, אך כרגע יש חשיבות רבה לחיזוק הפיקוח והרגולציה על נותני האשראי. צעד זה הכרחי למניעת משבר אשראי נוסף. בנוסף יש לחזק את מעמדם של בעלי זכויות מיעוט בחברות ציבוריות לצורך העלאת הביקורת והפיקוח של בעלי מניות על התנהלות חברות ומניעת פשיטות רגל.
לסיכום, אנו מתחילים את שנת 2015 ברמות חוב גבוהות מאוד אך בניגוד לשנים קודמות נרשמה ירידה של עשרות אחוזים במחירי הסחורות , בהובלת מחירי האנרגיה והסחורות החקלאיות. ירידות מחירים אלו מהוות סיכון לסקטורים ומדינות מסוימות, אך בראייה גלובאלית ירידת המחירים משמעותית יותר מצעדים מוניטריים מרחיבים שנקטו בנקים מרכזיים. נקווה שירידת המחירים תשפר את מצב הצרכנים אשר יגבירו ביקושים והצמיחה תואץ במהלך השנה. במדיה וכך יהיה יהיה קל יותר הן למדינות והן לחברות לצמצם את חובותיהן. נקווה שהן מוכנות להיגמל מאשראי זול.
