צפי ל 12.8 מליון תושבים בישראל בשנת 2040
רון רביזאדה 20.05.2020
מדינת ישראל חוגגת 72 שנים וללא ספק מדובר במפעל ציוני חשוב וגדול. בכדי להתאים את השירותים לגודל האוכלוסייה יש צורך באומדן/חיזוי של גידול האוכלוסייה על כל המשתמע מכך וזאת בכדי לאפשר המשך מתן שירותים תקינים.
בשנים האחרונות יש האצה בפיתוח התשתיות בישראל, אך האם הפיתוח מספק את קצב גידול האוכלוסין הצפוי? האם הפיתוח לוקח בחשבון את השינוי הצפוי בהרכב האוכלוסייה?
במדינת ישראל מפורסמות מעת לעת ע"י הגופים הרשמיים ואחרים תחזיות אוכלוסייה עתידית. תחזיות אלו משמשות לשם הערכה וחיזוי עתידי על מגוון תחומים ומגזרים בישראל. לאחרונה התפרסם מאמר העוסק בתחזית לאוכלוסייה עד שנת 2040 שנערך ע"י פרופ' אלכס וינרב ממרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל.
בבניית תחזית עתידית לשנים ארוכות יש מגבלות רבות, נדרשים למפות נתונים מגוונים מאוד וכן הנחות יסוד עיקריות בדבר שיעור תמותה, פריון והגירה. תחזית ארוכת טווח בוחנת שינויים לכל הנחת יסוד הן של ירידה והן של עלייה.
תמותה -שיעור התמותה שונים בין מגזר למגזר ובין נשים לגברים וככל שטווח התחזית ארוך יותר גוברת הסבירות לאי דיוקים בתחזיות. התוצאות מראות כי קיימת ירידה בשיעורי התמותה הסגוליים בכל הקבוצות והגילאים נתון המעיד על מגמת שיפור בבריאות האוכלוסייה הירידה בשיעור התמותה תואמת את המגמה במדינות אחרות בעלות תמותה נכונה ותוחלת חיים גבוהה ביחוד באגן הים התיכון, עם זאת חשוב לומר שהירידה אינה אחידה בקרב המינים והמגזרים.
פריון -שיעור פריון סגולי מאפשר לחזות היקף ילודה בשנה נתונה בדרך כלל לידות הן המרכיב העיקרי התורם לגידול האוכלוסייה ובישראל בשונה ממדינות מפותחות אחרות שיעור הילודה מאוד גבוה ומסביר חלק ארי מהגידול השנתי באוכלוסייה. מספר הלידות הכולל מחושב בכל קבוצת גיל ובמספר הנשים בקבוצה.
הגירה -הגירה היא מרכיב דמוגרפי קשה לחיזוי משום שבעוד לידות ומיתות מתרחשים פעם אחת בחיי אדם הרי שהגירה יכולה לקרות כמה פעמים בחייו של אדם בכל שלב. ניתן להגר למספר רב של מדיניות, ישנה הגירה חוזרת ומגוון סוגי הגירה והגדרות אדמיניסטרטיביות לכל אחד מהם כמו למשל לצורך עבודה או נישואין קשה לחזות הגירה מפני שהיא מושפעת ממגוון סיבות היסטוריות שקשה לצפות אותן כמו העלייה מרוסיה בשנות ה90 וגלי הפליטים שהגיעו לאירופה מהמזרח התיכון ואפריקה.
בבואם לבחון תחזית לשנת 2040 החוקרים בוחנים תרחישים שונים כפי שהוזכר לעיל , משנים כמובן את הנתון הסופי בדבר גודל האוכלוסייה העתידי אך עם זאת אינם משנים באופן מהותי את המגמות הדמוגרפיות המרכזיות הקיימות בישראל.
על פי ממצאי המחקר, ישראל הינה מדינה ייחודית מבחינה דמוגרפית ,המאופיינת בשילוב יוצא דופן של פריון גבוה, תמותה מאוד נמוכה הגירה חיובית ושיעורים גבוהים של הגירה חוזרת . כל אלה מביאים לגידול מהיר של האוכלוסייה אשר 80% ממנו מקורו ביחס ילודה לתמותה ו20% בהגירה החיובית. הנתון הבסיסי העולה מהמחקר הינו כי אוכלוסיית המדינה תצמח מ 9.1 מיליון תושבים היום לכדי 12.8 מיליון תושבים ב2040
על פי המודל אותו מציגים החוקרים צפויות להתעצם מגמות בהרכב האוכלוסייה בשנים הקרובות:
צפויה ירידה מסוימת בשיעור האוכלוסייה היהודית בישראל בשל מבנה הגילים שלה, מ-79% לפחות מ-78%, שם היא צפויה להתייצב.
אוכלוסיית הגיל השלישי(מעל גיל 70) צפויה לגדול באופן משמעותי (מ699 אלף בתחילה ל 1.326 מיליון ב2040) חלק מזה נובע מקצב ההזדקנות אשר צפוי להאיץ ב15 השנים הקרובות . חשוב לציין כי קבוצת גיל זו (שלישי) עתידה להיות מורכבת משיעור גבוה של נשים , אם כי הירידה הצפויה בתמותת הגברים תביא לירידה הדרגתית בהמשך ביחס זה. כמו כן , קצב ההזדקנות במגזר הערבי צפוי להיות גבוה בהרבה אל מול היהודי (כמעט פי ארבעה בהתאמה), לשנוי זה עתידות להיות השלכות בדבר תעסוקת מבוגרים ורווחתם במגזר הערבי בעשורים הקרובים.
בעשרים השנים הבאות קבוצה גדולה של אנשים תיכנס לשנות החמישים לחייה – שנות שיא מבחינת תפוקה והכנסה, ולפיכך צפויה עלייה בצריכה, בהכנסות ממיסים וכדומה.
בחלק האמצעי בפירמידת הגילים נמצאים גיל הביניים היצרני (גילאי 25-35) כאשר מצד אחד קבוצת גיל זו נושאת עמה תועלת כלכלית לא מבוטלת עד להגעת גל הילדים הבא , אך מצד שני פירוש הדבר שמספר האנשים שיכנסו לשוק העבודה יעלה ב15 השנים הקרובות בהשוואה לשנים האחרונות ויחייב את המשק להיערך בהתאם מבחינת תעסוקה ,דיור וכדומה. שיעורי גידול אלו עתידים להציב אתגרים רבים לכלכלה הישראלית בתחומי ההשכלה הגבוהה, התעסוקה והדיור.
באוכלוסיית הילדים צפויה האטה בילודה בעשור הקרוב במגזר היהודי זאת למרות ההנחה כי שיעור הפריון הסגולי לא צפוי להשתנות ,הסיבה לכך היא האטה במספר הנשים בתחילת ובאמצע שנות העשרים לחייהן (אולם המגמה צפויה להשתנות עד שנת 2030). לעומת זאת במגזר הערבי צפויה עלייה ניכרת בילודה כל זאת עקב שינויים בקבוצות הגיל השונות במגזרים.
המחקר של מרכז טאוב נערך טרם משבר הקורונה. עוצמת המשבר הכלכלי צפויה להיות ארוכת שנים. הממשלה החדשה בליווי משרד האוצר ובנק ישראל צריכים לבנות תוכנית כלכלית ארוכת טווח אשר תוציא את המשק ממיתון. מאחר וצפי הגרעון לגדול באופן חד, חשוב מאוד להרחיב את הגרעון בצורה יעילה לטווח הארוך. שימוש לא מושכל בגידול בגרעון הממשלתי יכול להכניס את ישראל לשנים רבות של האטה. כלומר, הגדלת גרעון בהמשך השנה לצורך האצה כלכלית, ראוי ותתיישב עם התחזיות לגדול האוכלוסין וצרכי המשק בעתיד. על רקע המשבר הצורך ביעילות ותכנון ארוך טווח הכרחי מתמיד.