אבטלה בזמן קורונה- מיליון מובטלים ורק 3.5% אבטלה.

אלון קיבה     20.05.2020

 

הרבעון הראשון של שנת  2020 ייזכר כרבעון בו רוב אוכלוסיית העולם הוכנסה להסגר מסויים לתקופה בלתי מוגדרת. הסיבה למשבר הינה כאמור מגפת הקורונה אשר הביאה עימה שינויים רבים לחיינו, אחד המשמעותיים שבהם הוא ההיבט הכלכלי-תעסוקתי המשפיע על כולנו  במידה זו או אחרת. למעלה מ 3 מיליון בני אדם חלו במחלה ומדינות רבות בשל החשש מהתפרצות הנגיף סגרו את שעריהן ועצרו את הפעילות הכלכלית שלהן, צעדים אלו השפיעו בצורה שלילית על יציבות הכלכלה העולמית וכך נוצר מעין מצב של קיפאון כלכלי. מליוני בני אדם איבדו את מקור פרנסתם וזאת לפחות עד לפתיחה מחודשת של המשקים.

בישראל מספר דורשי העבודה חצה את רף המיליון ועמד על למעלה מ27% מכח העבודה, מרביתם הוצאו לחל"ת כפוי.

איך 27% הפכו ל 3.5%

אחת לחודש מפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה נתון אודות שיעורי האבטלה, בפרסום האחרון (נכון לסוף חודש מרץ) שיעורי האבטלה לא הגיעו למספרים הנ"ל וזאת בעיקר בשל הדרך בה מבצעים את ניתוח הנתונים ואופן ההגדרה לאדם מובטל. מובטל ,לפי הגדרת הלשכה המרכזית, מוגדר כמי שאינו מועסק, מעוניין לעבוד, זמין לעבודה ומחפש עבודה בצורה פעילה. לעומת זאת, אדם הנעדר מהעבודה, אך מקבל תשלום (לרבות מהביטוח הלאומי) וצפוי לחזור לאותו מעסיק, נחשב מועסק הנעדר זמנית ממקום העבודה. מאחר שמרבית היוצאים לחל"ת עונים על הגדרה זו מספר המובטלים בחודש מרץ לא עלה בצורה משמעותית , דבר המסביר את פרסומי שיעור האבטלה במרץ שהיה רק 3.5%.

חשוב לציין כי לא מדובר רק בהגדרה גרידא אלא בהליך חשיבתי הנובע מן העובדה כי ההתנהגות הכלכלית של אדם הנמצא באבטלה תהא שונה מהפעילות של אדם שנעדר מהעבודה (גם אם בצורה כפויה) אשר יודע שיוחזור לעבודתו לאחר זמן מה. 

 

 

אופן ההתמודדות בארץ ובכלל בעולם אל מול התפרצות הנגיף הוא שיקבע וישפיע על התנהלות המשק ויציבותו. לאור מהלכי הסרת מגבלות הדרגתית שבוצעו בארץ ובעולם ובהנחה כי מגמה זו תמשך, ככל הנראה המשק יחזור לפעילות ללא הגבלות משמעותיות במחצית השניה של השנה. יחד עם זאת, מטבע הדברים המשק אינו מתנהג כמקשה אחת ואי לכך ישנם ענפים בהם הפגיעה היתה משמעותית יותר מענפים אחרים ולכן גם קצב ההתאוששות יהיה שונה. 

כפי שההחלטה לסגור את המשק הייתה מהירה, ההתאוששות יחסית למשברים אחרים כנראה תהא מהירה אף היא, אך חזרה מהירה ככל שתהא צפויה להיות הדרגתית לאור העובדה כי חלק מההשלכות הינן בעלות אופי מתמשך. על פי הנחת בנק ישראל בסופו של תהליך לא יוחזרו למקומות העבודה רק חלק מהעובדים אשר נמצאים כעת בחל"ת (עד כ 200,000 איש) ויוגדרו בסופו של דבר כמובטלים.  צפי האבטלה במחצית השנייה של השנה יעמוד על כ6%, ורק בסוף 2021 צפוי שוק העבודה להתייצב ולהתאפיין בהיקף תעסוקה קרוב לזה שאפיין את המשק טרום הקורונה. עם זאת בהסתכלות אחורה ובחינת משברים קודמים ניתן לראות שגם מספר שנים לאחר סיום המשבר שיעורי האבטלה נותרו גבוהים ממצבם בטרם התפתחות המשבר.

לסיכום:

התקופה הקרובה כנראה תתאפיין בסימני שאלה רבים וזאת משום שהמשבר הנוכחי הינו חסר תקדים בהיקפו ובמאפייניו. לפיכך, קשה להעריך את משך השפעותיו הכלכליות ואת עוצמתן. המשקיעים יחפשו בעידן פוסט קורונה פתרונות ואפיקים חדשים להשקעה אשר יתנו בין היתר מענה לצורת החיים החדשה, שכן ברור לכולם כי העולם לאחר הקורונה ישתנה. ניתן לראות כי  השינוי כבר החל בהרגלי חיי היום יום ובצורת העבודה שלנו שאימצה טכנולוגיות קיימות וחדשות על מנת לאפשר לשוק להמשיך להתנהל. ככל הנראה יהיו עסקים שיסגרו וחברות שיצמצמו עובדים אך בין כל אלו אנו צופים צמיחה של חברות ויוזמות חדשניות להתמודדות עם המצב החדש ומטבע הדברים אלו יביאו עימן אפשרויות תעסוקה נוספות.