תובנות משנת 2018
ד"ר איתי גלילי 15.10.2019
עשור של ריבית נמוכה הסיט משקיעים לחפש השקעות בנתיבים מסוכנים וזאת בתקווה לתשואות גבוהות כתחליף לאפיקי ההשקעה המסורתיים. שנת 2018 התחילה בעליות נאות בשווקי ההון והיה נדמה שמגמת העליות של שנת 2017 תמשכנה. אך כבר בשלבים הראשונים של השנה המגמה התחילה להתהפך. הירידות הבולטות ביותר נרשמו בתחומים שנחשבו לאטרקציה גדולה בשנת 2017.
הירידה המצטברת הגבוהה ביותר בשנת 2018 הייתה בתחום המטבעות הדיגיטליים (בראשן הביטקויין). בתחילת השנה ראינו מידי יום אנשים עומדים בטור לכספומטים לביטקויין. נפתחו זירות מסחר לתחום ואף מספר חברות בורסאיות שינו את ייעודן העסקי לתחום. בשלהי 2017 הביטקויין הגיע לשווי של כ-14,000$ ונכון לכתיבת שורות אלו מחירו 3,800$ בלבד. יש לציין שמרבית המשקיעים הסולידיים התקשו להבין את ההבטחה בעולם הדיגיטלי וסביר שעיקר הנזק נגרם למשקיעים ספקולטיביים בלבד.
תחום אחר בעל פוטנציאל כלכלי עתידי היה חברות בתחום הקנאביס. בדומה לביטקויין, גם בנושא זה, צצו חברות אשר נכנסו לבורסה או חברות נסחרות ששינו את פעילותן לתחום זה. כמובן שהמרחק בין תחום פעילות כלכלי עם פוטנציאל לבין הקמת חברות רווחיות יכול להיות מקרי. אך כמו במקרים רבים שימש סיפור נח לגיוסי הון מהקהל הרחב. שנת 2018 מסתיימת בירידות חדות במניות אלו בארץ ובעולם. לאחרונה הרשות לני"ע מצאה לנכון לפרסם למשקיעים הודעה מפורטת עם דגשים. זאת על רקע הגידול במספרן של חברות הקנביס הרפואי הציבוריות, ומכיוון שמדובר בתחום פעילות מתפתח המושפע ממגוון של גורמי סיכון מהותיים, ובהם אי-ודאות רגולטורית בישראל ובמדינות רבות ברחבי העולם, יש חשיבות לכך שהמשקיעים יקדישו את תשומת הלב הראויה לבדיקת ההשקעה בתחום זה.
להבדיל מתחום זה, שנת 2018 תיזכר כשנה שבה צף הסיכון של שוק איגרות החוב הזרות שהונפקו בבורסה בת"א. איגרות חוב אלו הונפקו על ידי תאגידים אמריקאים (בעיקר מתחום הנדל"ן). עליית הריבית בארה"ב, האטה בשווקי הנדל"ן בשילוב אירועים ספציפיים של חדלות פירעון גרמו לירידות ניכרות באפיק השקעות זה (שכיכב בשנת 2017). בניגוד לביטקויין וקנאביס אשר נתפסים כאפיק ספקולטיבי, השקעה באג"ח לנדל"ן נשמע למרבית המשקיעים כאפיק סולידי. בפועל , מדובר על חוב אשר ניצל את חוסר האחידות בדירוגי האשראי בישראל מול העולם. מרבית המנפיקים הזרים היו מקבלים דרוג אשראי נמוך יותר בשוק ההון האמריקאי ("המגרש" הביתי של החברות בארה"ב) וכתוצאה היו נדרשים לשלם ריבית גבוהה יותר מהתנאים להם התחייבו לחוסכים בישראל.
מרבית איגרות חוב אלו הסתתרו בקרנות נאמנות 10/90 המשווקות כאפיק השקעה סולידי וכתחליף לפיקדונות. הצצה בטבלאות קרנות נאמנות מסוג זה תציף מספר רב של קרנות נאמנות שירדו בשנת 2018 באופן חד ספרתי גבוה ואף דו ספרתי. המשקיעים בקרנות הופתעו לרעה מעוצמת הסיכונים והביאו לפדיונות גבוהים מאוד במהלך חודש דצמבר.
התובנה משלל האירועים המתוארים לעיל הנה פשוטה: עולם של ריבית נמוכה יוצר כרית אגרסיבית מאוד של שיווק פנטזיות לציבור הרחב. אפשרויות השקעה מסוכנות יכולות להיות רלוונטיות לעיתים רחוקות וברב המקרים הסיכוי להיפגע מהשקעות אלו גבוה מאוד.
איני רוצה לעסוק בהרחבה בנתונים כלכלים ותחזיות השקעה פרטניות (שכן יש לנו כתבה ייעודית ומורחבת לנושא בהמשך המגזין) אלא לדון בהיבט הרחב יותר של התופעות הגלובאליות אותנו אנו רואים.
ברמה הפוליטית השיח במדינות רבות בעולם מקצין ושם דגש על פרוטקציוניזם כלכלי ונסיגה מהגלובליזציה. תהליך זה הובל עלי ידי נשיא ארה"ב אך מחלחל למדינות רבות. מלחמת הסחר של ארה"ב מייצרת חוסר וודאות ומתחים פוליטיים שקשה לאמוד בשלב זה.
הבטחת נשיא ארה"ב לצמיחה כלכלית גבוהה, אינה צפויה להתגשם בשנת 2019 אלא אף לרדת ביחס לשנת 2018. החרפת מלחמות הסחר (בעיקר מול סין) יכולה אף לגרום לירידה נוספת בקצב הצמיחה. דוגמאות נוספות למגמות הבידול מומחשות היטב באנגליה אשר מתבוססת בקשיי ה"ברקזיט". גם הממשלה החדשה באיטליה מחפשת דרכה באמצעות התקוטטות מול האיחוד האירופי. בעת כתיבת שורות אלו, ראש הממשלה שלנו מתארח בברזיל לכבוד טקס השבעת הנשיא החדש, אשר גם הוא מדגיש גישה לאומנית ובדלנית ביחסים הבינלאומיים. נימה פופוליסטית חריפה מגיעה גם מהנשיא החדש במקסיקו.
המתח הפוליטי מדיני אותו אנו חווים הנו תולדה של משבר האשראי משנת 2008. משבר זה לא הסתיים ואף רחוק מלהסתיים. המשבר היה מאוד גדול וגרם למדינות המפותחות בעולם להעמיס על עצמן חובות כבדים מאוד במטרה לשמר את הפעילות הכלכלית. למעשה, כיום, רמת החוב בעולם גבוהה יותר מלפני עשור והיקף החוב מקשה על המדינות לספק שירותים ציבוריים איכותיים וזמינים. לא רק שהיקף החובות גדל, גם הפערים החברתיים גדלו ויצרו מתחים במדינות רבות בעולם.
הבעיה המרכזית עמה צריך להתמודד הנה כיצד מורידים את שיעור החוב של מדינות? בניגוד להליך של הסדר חובות ("תספורת") של חברות ואנשים פרטיים, שמיטת חובות של מדינות הינן טראומטיות מאוד ויכולות ליצור הרס פיננסי כתוצאה מחוסר אמון של הציבור הרחב.
הדרך המרכזית המאפשרת למדינות להחזיר חוב הנה צמצום הוצאות, הפחתת גירעון, העלאת מיסים, קיצוץ קצבאות וכו'. כל אלו גורמים לירידה בביקושם ומכניסים את השווקים להאטה ואף למיתון (כלומר החרפת המצב).
התרופה המומלצת על ידי הבנקים המרכזים הנה יצירת אינפלציה. משמעותה שחיקת הערך הנומינלי של כספי האזרחים. (האינפלציה אינה נתפסת כ"תספורת" אלא רק במספרים גבוהים באופן יחסי). העניין יכול להיות סמנטי, אך יש חשיבות רבה לפסיכולוגיה כיצד הדברים נתפסים בקרב הציבור הרחב. עד כה, הבנקים המרכזיים של בארה"ב ואירופה הצליחו לייצר אינפלציה חיובית (בניגוד ליפן) תוך כדי תמיכה בצמיחה כלכלית , על אף שזו אינה מאוד גבוהה.
מה המשמעות של כל זה למשקיעים? רמת החוב בעולם צפויה להישאר גבוהה בשנים הקרובות. במצב כזה הבנקים המרכזים יתקשו מאוד להעלות ריבית ולכן ריבית ראלית נמוכה תמשיך לתמוך בכדאיות ההשקעות הפיננסיות. כמובן שבמצב כזה הרגישות למשברים גדלה והתנודתיות צפויה לעלות. התמדה באפיקי השקעה מסורתיים, מובנים ושקופים הנה האפשרות הטובה ביותר לחסכון ארוך טווח. עדיף להתמקד בתשואות ראליות הגיוניות מאשר לבנות על ציפיות מוגזמות שגוררות הפסדים כבדים.
תחת ההנחה שהשגת תשואות חיוביות בריבית נמוכה וסביבה עסקית מאתגרת, תישאר מלאכה קשה, יש לבחון ביתר זהירות כל אפיק השקעה. בחירת מנהלים טובים בכל אפיק' הנה אסטרטגיה מומלצת. ההגדרה של מנהלים טובים, מניסיוני ,הנה על סמך ותק וניסיון, אסטרטגיה ברורה לאפיק ההשקעה. דגש נוסף בבחירת מנהל , הנה המיקוד שלו באפיק ההשקעות. ככל שמנהל ההשקעות ממוקד באפיק ספציפי, כך יקל עליו לזהות הזדמנויות ואיומים להשיג תשואות חיוביות.