האם רפורמת קרנות הסל – כשרה?

רון רביזאדה יועץ השקעות       15.01.2019

בסוף שנת 2018 יושמה בישראל רפורמה מורכבת במסחר בתעודות סל על מדדי השקעה. אפיק השקעות זה פופולרי מאוד, בשל עלויות הניהול הנמוכות וכן במקרים רבים מהווה השקעה פאסיבית אשר ביצועיה טובים מניהול אקטיבי של מנהלי השקעות. במסגרת הרפורמה נעשה שינוי לפיו תעודות סל הפכו לקרן סל (כלומר קרן נאמנות המחזיקה סל של מניות או איגרות חוב לפי הגדרת מהות הסל). צעד זה נעשה כדי לשפר את ביטוחן המשקיעים, בפיקוח בשקיפות ובניהול הסיכונים של המוצר. בעבור משקיעים דתיים רפורמה זו יצרה גם סוגיה בדבר הכשרות של המוצר החדש.      
השקעות כשרות – מורה נבוכים
בכדי שמשקיע דתי יוכל להשקיע במוצרים פיננסים יש צורך בקיום "היתר עסקה". לפי דין תורה אסור ללוות ולהלוות בריבית .
ישנו איסור מדאורייתא ("נשך") ללוות ולהלוות בריבית בין יהודים עקב החשש מאי גמירות הדעת כלומר הלווה לא מסכים באופן מלא או לא לוקח בחשבון את תשלום הריבית למלווה.
איסור ריבית כולל כל אופני תשלומים שנכללים במושג  "המתנת מעות" כמו למשל הבטחת מחיר נמוך עקב הקדמת מעות (תשלום במזומן) ,תוספת חיוב עקב פיגור או איחור בתשלום (קרדיט).
הפתרון המקובל לעסקאות עם ריבית בכדי שיהיו מותרים לפי ההלכה הוא עריכת "היתר עסקה"  זהו הסכם הנערך בין הצדדים בו מגדירים את העסקה כהשקעה המניבה רווחים ולא הלוואה לכן , כנגד ובשווי כספי ההשקעה או החוב, המקבל משתף את המשקיע בעסקיו כלומר מקנה לו שותפות בכל עסקיו המניבים רווח.
בכך זכאי המשקיע לקבל רווחים כפי יחס כספו. רווחים אלו אינם ריבית אלא מהווים כדיבידנד על חלקו בעסקים. בשונה ממניות שבעל המניה זכאי לכל הרווחים לפי ערך אחזקתו בהיתר עסקה יש תקרה לרווחים שהמשקיע זכאי להם וזו הריבית הנקובה בהסכם שכל רווח מעבר למה שסוכם ביניהם שייך למקבל.
נמצא שלעולם המשקיע לא יקבל יותר מהסכום והאחוז שנקבע ומה שהוא מקבל הינו רווח מחלקו ולא ריבית. מאידך ,במקרה שהמקבל יפסיד בעסקיו יש באפשרותו לפטור את עצמו מנתינת רווח ואף מהקרן  מאחר שלא לקח הלוואה ולא התחייב בריבית הרי כל שלא הרוויח או הפסיד יוטל ההפסד על המשקיע .
אומנם ,בכדי להוכיח זאת צריך המקבל לעבור תהליך לא פשוט של בירור (הנעשה בין הצדדים בפני בי"ד מוסכם) כפי שסוכם בשטר וכל עוד לא עבר את התהליך כנדרש יחויב המקבל לתת למשקיע מה שסוכם ביניהם.
 נמצא, כי במקרים רגילים המשקיע יקבל את הסכום והאחוז שסוכם בין הצדדים כרווחים המותרים על פי ההלכה ולא כריבית.
יישום ההיתר
כל פעילות פיננסית מבוססת על ריבית ,לכן כל בנק בארץ חתום על היתר עסקה. לולא כך לא היה להם לקוחות דתיים. כמו כן, רוב חברות המנפיקות אג"חים חתומות על היתר עסקה בכדי לאפשר השתתפות בהנפקות שלהן ובמסחר בהן. נוסף על כך, גם המדינה חתומה על היתר וגם מספר לא מבוטל של חברות ציבוריות חתומות על היתר בכדי שהפעילות שלהם תהיה כשרה לפי ההלכה.
 
 
 
סוגי מוצרים להשקעה
בשוק קיימים מוצרים שונים כמו: מניה, אג"ח ממשלתי וקונצרני ,פיקדונות וקרנות נאמנות.
 בהשקעה באג"ח ממשלת ישראל ובפיקדונות בנקאיים בארץ אין בעיה משום שהם חתומים על שטרי
היתר עסקה.
השקעות בחו"ל- כל עוד זה נעשה בין יהודי לשאינו יהודי  הרי שהדבר מותר.
לגבי שאר המוצרים, יש לבדוק כל מוצר ומוצר טרם ביצוע ההשקעה בו עקב הדינאמיות בשינויים
שבהם.
מוצר נוסף הינו תעודת סל אשר בתיקון 21 לחוק השקעות משותפות בנאמנות שונה לקרן סל.
בהתייחס לרפורמת קרנות הסל -  טרם הרפורמה המשקיעים החזיקו תעודת סל, כלומר המשקיע החזיק תעודה המבטיחה לספק לו את הביצועים (לטוב ולרע) של הנכסים אותה היא מחזיקה. במצב החדש המשקיע מחזיק בקרן סל, כלומר מחזיק באופן ישיר את נכסי ההשקעה הפרטניים (אחזקה מרוכזת כסל).    
 לאחר חלות תיקון זה אין כבר ויכוח על כשרות ההשקעה, ולכל הדעות לא יועיל היתר עסקה להתיר השקעה בנכסים שאינם כשרים, שהרי המשקיע בהכרח נהיה שותף גמור גם בנכסים האסורים. החלת החוק בפועל הוא בהדרגה ומשתנה לפי סוגי התעודות.
(יש לציין כי קיימות קרנות סל כשרות בשוק בגופים רבים)
עם השנים וההתפתחות הטכנולוגית, נוספו מוצרי השקעה חדשים כמו הלוואות P2P (הלוואות בין אנשים),  DIRECT LENDING(הלוואות חוץ בנקאיות),זירות  FOREX (מסחר במט"ח) וקרנות HEDGE FUNDS (קרנות גידור).
לכן, יש לעקוב תמיד אחרי העדכונים בנושא, לבדוק באילו מוצרים ניתן להשקיע ובאיזו לא.
 
 
 
 
מקורות: (הרשות לניירות ערך, מכון היתר עסקה למהדרין)