היכן נמצאת המערכת  הפיננסית הגלובלית עשור לאחר המשבר הפיננסי?

ד"ר איתי גלילי - 01.09.2017

נהוג לייחס את הכינוי "המשבר הפיננסי הגדול" לנפילות הגדולות בשווקים הפיננסים במהלך שנת 2008. בפועל, האירועים הקשורים למשבר החלו בקיץ 2007 , עת החלה מצוקת נזילות בשווקי החוב וזאת לאחר שקרנות אירופאיות שהשקיעו במכשירי חוב מגובי משכנתאות בארה"ב החלו לדווח על קשיי נזילות. באופן הדרגתי, העולם החל ללמוד על כך שבמשך שנים , המערכת הפיננסית הבינלאומית שיווקה ומכרה מוצרים פיננסים מסוכנים , ללא שקיפות ותוך מצגי שווא.
הרגולטורים בשנים הקודמות למשבר (הודות למדיניות מכוונת של הממשל האמריקאי), לא השכילו למלא את חובתם כלפי ציבור החוסכים והמפקידים וכתוצאה מכך נוצר שבר ואיבוד אמון טוטאלי בשווקים הפיננסים. בשנים הבאות, האמון במערכת הבנקאית ירד לשפל והרגולטורים החלו בתהליכי פיקוח ואכיפה משמעותיים על המערכות הפיננסיות. אחד הדברים הבולטים במבט לאחור, הנה העובדה שהממשל האמריקאי והאיחוד האירופאי לא השכילו להביא לדין פלילי את המנהלים אשר פעלו במשך שנים ליצירת המנגנונים אשר החמירו את המשבר.
החשיבות בהפקת לקחים מהמשבר הפיננסי הנה רבה מאוד מאחר וגלי ההדף של המשבר מגיעים לימינו. הריביות בעולם נמצאות בשפל היסטורי מתוך מאמץ מוגבר של בנקים מרכזים לאושש את הצמיחה הכלכלית בעולם. למרות עשור של ריביות נמוכות, הצמיחה המהירה אינה משגת ומאידך במדינות רבות הפערים הכלכליים מתרחבים. כתוצאה מכך, המערכת הפוליטית העולמית עוברת תהליך של שמרנות ולאומנות שאת השלכותיה נדע בעתיד לבוא. שנים של חוב ממשלתי גדל בקרב המדינות המפותחות, מעמיד את יכולתן של מדינות אלו לתמוך בדור הצעיר בספק. החוב התופח מקשה על השקעה בתשתיות וחידוש הצמיחה לטווח ארוך.
עוצמת המשבר הפיננסי הייתה חמורה מאוד בשל תנועות הון עצומות במערכת הפיננסית הגלובאלית. תנועות הון רבות נבעו משאיפתם של בנקים בינלאומיים להתרחב לשווקים חדשים ולספק אשראי בינלאומי מחוץ למדינותיהן. כלומר, מתן אשראי בשוק זר הביא למתן אשראי פחות טוב עם יכולת גבייה ומימוש בטוחות פחותה.
מימי המשבר תנועות ההון הבינלאומיות פחתו באופן ניכר וזאת למרות צמיחה כלכלית איטית במרבית המדינות.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

היקף הסחר הבינלאומי הצטמצם, אך עיקר הירידה בתנועות ההון מיוחסת להפחתת משקלם של הבנקים הגלובליים במערכת הפיננסית העולמית.
 
היכן אנו נמצאים היום בתחום הגלובליזציה של המערכות הבנקאיות?    
מחקר מקיף בנושא נערך לאחרונה על ידי חברת הייעוץ הגלובלית – מקינזי  על פי ממצאי המחקר עולה שאירופה צמצמה באופן ניכר את פעילות הבנקים המקומיים שלה מחוץ ליבשת. הירידה בפעילות הבינלאומית נבעה מדרישות רגולטוריות מחמירות יותר, הלימות הון גבוה יותר (מהנחיות באזל 3) וכן מביצועים כלכלים פחותים ביחס למתן אשראי ושירותים פיננסים במדינות המקור.  צמצום הפעילות של הבנקים האירופאיים מחוץ לאירופה, מגבירה את יציבותן וכתוצאה את היציבות של כלל המערכת הפיננסית. מאידך בשנים האחרונות בנקים יפנים וקנדים מגבירים את פעילותם הבינלאומית.        
להלן תרשים המתאר את צמיחה היקפי הפעילות של המערכת הבנקאית הארופאית טרם המשבר והירידה שלאחריו (בטריליוני דולרים):
 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 
בבחינת המערכת הבנקאות הישראלית, זו צמצמה באופן חד את הפעילות הבינלאומית של ימי טרום המשבר. על פי סקירה עדכנית של דה-מרקר, בעשור האחרון, וביתר שאת בחמש השנים האחרונות, הבנקים הישראליים הגדולים הפחיתו את פעילותם בחו"ל ביותר ממחצית. נכון לסוף 2016, מספר העובדים שהעסיקו הבנקים הישראליים הפועלים, לאומי, דיסקונט ומזרחי טפחות בחו"ל התכווץ בכ–34% לעומת סוף 2011, וב–47% לעומת סוף 2007 — והיה 2,115 עובדים בלבד. ההתכווצות בפעילות הנה תולדה של פרשיות מס מול הרשויות בארה"ב, שחיקה ברווחיות על רקע עלויות גבוהות מדרישות רגולטוריות חדשות וכן תחרות מוגברת מול בנקים מקומיים.
בהיבט של ניתוח מאפייני מערכת הבנקאות הבינלאומית נראה שהיציבות הפיננסית עלתה בעשור האחרון בצורה משמעותית, מאידך עשרות טריליוני דולרים גויסו על ידי הסקטור העסקי  בשווקים הפיננסים. בפועל סך החובות המצטברים בעולם הגיע השנה לשיא ביחס לתוצר המקומי הגולמי של מדינות העולם.
 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

כאשר בוחנים את רכיב הפנימי של הגידול בחוב הבינלאומי בשווקים רואים עלייה משמעותית בהיקף החוב הבינלאומי בסין וכן בהנפקות חוב בדירוגי אשראי נמוכים בסקטור העסקי ברחבי העולם. כל עוד רמת הריביות בשפל נמשכת הסכנה שמגמת גיוסי ההון של חברות בעלות סיכון עסקי גבוה יגייסו הון בהנפקות ציבוריות ובכך הסכנה ליציבות הפיננסית הגלובלית עולה.
בהקשר הישראלי במחצית השנה הראשונה של 2017 הבורסה בתל אביב השיקה מדד תל בונד גלובל אשר כולל את כל איגרות החוב הקונצרניות שהנפיקו חברות זרות, שאינן צמודות בריבית קבועה. במדד אגרות חוב בקטגוריית דירוג השקעה. השקת המדד הנה לאחר שגיוסי ההון באמצעות איגרות חוב זרות בבורסה בתל אביב הגיע להיקף שיא של מיליארדי ₪ מדי רבעון.  כפי שראינו בפתיח המאמר, הנעשה בבורסה בתל אביב עומד בניגוד מוחלט לנעשה על ידי הבנקים הבינלאומיים אשר יוצאים ממדינות זרות ומתמקדים באשראי פנימי. נקווה שציבור החוסכים הפרטיים והמוסדיים לא יגיעו לאותה מסקנה שהגיעה המערכת הבנקאית, לאחר משבר, אלא טרם. 
 האחריות של שומרי הסף (רגולטורים)  בעולם הפיננסי להימנעות משבר נוסף הנה רבה מאוד.  הכלים המוניטריים ופיסקליים של מרבית השווקים המפותחים להתמודד עם משבר פיננסי קשה הנה נמוכה מאוד ביחס לתחילת העשור הקודם. 
  
 
https://www.themarker.com/markets/1.4389121
http://www.mckinsey.com/industries/financial-services/our-insights/the-new-dynamics-of-financial-globalization