ד"ר איתי גלילי 01.01.2017
מה למדנו משנת 2016?
השנה האזרחית החדשה נפתחת בציפייה לכניסת נשיא חדש לבית הלבן וכניסתם של שרים חדשים לתפקידם. מאז הבחירות השווקים הפיננסים עלו בהובלת השוק האמריקאי (אשר התחזיות לגביו היו לנפילה במידה וטראמפ יבחר לתפקיד) בחודשי הקיץ , תוצאות משאל העם באנגליה הפתיעו את העולם כולו, הצפי היה במידה ו"ברקזיט" יתממש השווקים ירדו, אך בפועל שוק המניות האנגלי המשיך את העלייה ומסיים שנה בעלייה דו ספרתית ושיא של 5 שנים (בניגוד לשוק המניות האירופאי שלא עלה בשנת 2016). ההפתעות הפוליטיות הדהימו את העולם, אך נראה שהשווקים הפיננסים החלו להתנתק מאירועים פוליטיים ולהגיב לאירועים כלכלים (בדומה לירידה להשפעת אירועי בטחון וטרור על השווקים הפיננסיים ביחס לעשור הקודם).
האם ניתן לשאוב עידוד מכך שהשווקים לא ירדו? כאשר בוחנים את הנתונים הכלכליים גרידא, תחזיות הצמיחה של קרן המטבע הבינלאומית מצביעים על המשך צמיחה כלכלית נמוכה בעולם. מחירי המניות אינם זולים מאוד ומשקפים מכפילי רווח גבוהים (כלומר תשואה עתידית נמוכה).
השווקים לא הגיבו לאירועים הפוליטיים, מאחר והשפעתן אינה ברורה אך ברור שבמידה ופשרות פוליטיות לא תתקבל על הממשל האמריקאי החדש והעם הבריטי, הנזקים הכלכליים יצוצו ועם ההשפעות בשווקים הפיננסים. הבחירה של העם האמריקאי והבריטי הנה של בדלנות ואנטי גלובליזציה , על רקע מהגירה , אבוד מקומות עבודה והחלשות המעמד הנמוך והבינוני. הבעיה עברו עשרות שנם מאז תהליך הגלובליזציה יצא לדרך ואת הנעשה לא ניתן להשיב. כאשר האמריקאים והבריטים מעוניינים לשבת לשולחן הדיונים בנושאי סחר מול מדינות העולם , הנושא מורכב ביותר וכוחן הכלכלי של האמריקאים והבריטים הצטמצם באופן ניכר בעשורים האחרונים.
הגבלות סחר בינלאומי יפגעו בכלכלה העולמית ולא יועילו לאף מדינה. הנחת השווקים הפיננסים הנה שמקבלי ההחלטות מבינים את ההשלכות של מעשים קיצוניים בתחום הגבלות סחר ולכן לא צפויים שיניים משמעותיים אלא ניהול מו"מ מחודש על תנאי סחר. במידה והשיח הפוליטי יגלוש לחוקים פופוליסטים הנזק הכלכלי יתגשם, זאת למדנו היטב שנה נוספת בבורסה בתל אביב.
בשנת 2016 לא היו בחירות בישראל, הצמיחה הכלכלית גבוהה יותר ממרבית המדינות המפותחות, האינפלציה שלילית , הריבית אפסית , לא היו אירועי בטחון מהותיים. אם כך מה הבעיה?
נכון לכתיבת שורות אלו מדד ת"א 100 צפוי לסיים את השנה בתשואה שלילית של כ 3% (אחת הבורסות הבולטות לרעה בשנת 2016 בעולם). בבורסה בתל אביב נמשכת המגמה הארוכת טווח של הצטמצמות מספר החברות שמניותיהן נסחרות (וזאת בשעה שכמות הכספים המצטברת בחסכונות הפנסיה גדלה מדי שנה).
התוצאות המאכזבות של הבורסה ומספר החברות המצטמצם בבורסה הנו תוצאה של רגולציה גואה וחוקים כלכלים פופוליסטים. התמונה הכלכלית בישראל נעשית יותר ויותר בהירה ונורות האזהרה מהבהבות. מזה שנים אנו קוראים לממשלה לבצע את מלאכתה ולקדם רפורמות חשובות בתחום שוק ההון, אך אלו אינן מבשילות והזמן החולף הנו בעל השלכות ארוכות טווח. אחד השינויים המשמעותיים בתחום הפיננסי הנו בתחום הבנקאות: צמיחה ההשקעות בטכנולוגיה פיננסית (פינטק) גוררות את ענף הבנקאות לתחרות עזה שצוברת תאוצה מול פלטפורמות וקרנות אשר מתחרות על ליבת הפעילות הבנקאית. תחום זה הנו חשוב ביותר וצומח במהירות למעלה מעשור בעולם (בהמשך הגיליון כתבה מיוחדת בנושא). כדי שהצרכנים בישראל ירגישו את פירות ההתפתחויות בתחום ראוי שמשרד האוצר והרגולטורים השונים יפעלו לזרז את כללי התחרות בתחום והסדרת הפיקוח.
שנת 2016 הייתה שנה בה לממשלה נתנו כל התנאים להנהיג צעדים כלכלים חשובים אך בפועל הטיפול בנושא שוק הדיור אינו ברור ולא מביא ליעד את מטרות משרד האוצר. הרגולציה ממשיכה להכביד בדמות חוקים ותקנות מרובות מאוד וזאת בשעה שישנם מספר רגולטורים שאינם מתאמים מדיניות אלה מתחרים עליה. קשה מאוד לדון בנזקים של רגולציה שכן אלו אינם מדידים באופן ברור, אך המגמה הנמשכת של בריחת חברות מהבורסה הנה בגדר ברומטר לנזקים עתידים. מאידך הסקטור הציבורי נהנה מתקופת גאות, הן בתחום כמות המועסקים, עליות שכר בהסכמים קיבוציים, ועלייה בתקציבי משרדי הממשלה. יש לזכור שאת "חגיגת התקציב" מממנים הכנסות בעלי מאפיינים חד פעמיים כגון: מיסוי רכישות רכבים ומיסוי עסקאות נדל"ן (בתקופת האטה תקבולים אלו יצטמצמו באופן מהיר). נתוני הצמיחה לנפש בישראל אפסיים והגידול בפריון מפגר אחר מדינות רבות בעולם.
למעוניינים להרחיב בהבנת הבעיה בתקציב הממשלתי אני ממליץ לקרוא דו"ח של מרכז אדווה מחודש דצמבר הסוקר את התוכניות הלאומיות בתחום הכבישים , אשר חלקן מתקציב המדינה עלה בשיעור ניכר ותועלתן לצמיחה מוטלת בספק. מאידך, ההשקעה בתחום בחינוך, הבריאות והדיור הציבורי גדל בקושי לשיעור גידול האוכלוסין והשקעה בתחומים אלו מגלמת עלייה משמעותית יותר בצמיחת המשק.
שנת 2017 צפויה להתחיל בשיא של חוזקו של השקל ביחס לסל המטבעות. האירו ירד מתחת לשער יציג של 4 ₪ וזאת לאחר שליש"ט נחלשה מעבר ל 15% בשנת 2016. התחזקות השקל הנה בבחינת איום ממשי על היצוא הישראלי והסקטור העסקי. הממשלה צריכה לפעול לצמצום הסקטור הציבורי, ייעולו והפניית תקציבי משמעותיים להמרצת הסקטור העסקי אשר נדרש להתמודד בתנאי סחר בינלאומי תחרותי מאוד.
על אף הקשיים בכלכלת ישראל חשוב לציין שמחירי המניות בישראל אינם גבוהים בראייה בינלאומית. הסיבות למחירים הזולים יחסית מגוונות , מדד ת"א 100 שהנו המדד הרחב בבורסה סיים את שנת 2015 בעלייה של 2% ובשנת 2016 צפוי לסיים בירידה של 3%. כלומר שנתיים ללא תשואה. קשה לנבא מה יהיו אירועי 2017 אך ראינו בשנתיים האחרונות שהשקעה בתעודת סל במדד הייתה אסטרטגיה לא טובה. מרבית מנהלי ההשקעות בקרנות הגמישות הצליחו לייצר תשואה חיובית אל מול המדד הכללי. רבים בחרו להימנע מלהשקיע בחברות הפארמה שמשקלן רב בתל אביב או להשקיע הרבה פחות מהמדד. כך גם מנהלי השקעות בתחום החוב הצליחו לספק תשואה גבוה יותר ממדיי התל בונד השונים. גם נתונים של מנהלי קרנות הגידור הבולטים בישראל מובילים למסקנה שניהול אקטיבי עם אנשי מקצוע מנוסים וותיקים עדיף על פני השקעה פאסיבית ללא אפשרות של גמישות בתקופה הצפויה לתנודתיות .
