מה יהיה עתיד הבנקאות?
ד"ר איתי גליל 1 בספטמבר 2016
בשנתיים האחרונות הציבור שומע יותר ויותר על מהפכת ה"פינטק" (טכנולוגיה פיננסית). תעשיית ההון סיכון העולמית הולכת ומפנה הון רב יותר לתחום השקעה בסטארט אפים.
אלו מנגישים שירותים פיננסים במגוון רחב של תחומים במהירות רבה ועלויות נמוכות מאוד ביחס לתפעול מערכות בנקאיות יקרות מאוד ולא יעילות. ערים מרכזיות בעולם מנסות למצב עצמן כמרכז טכנולוגי ל"פינטק" ולעודד יזמים בתחום הלוהט להקים את פעילותן אצלן, בהן: לונדון, ברלין ות"א.
תחום ה"פינטק" החל למעשה במקביל להתפתחות עידן המחשוב , אך המהפכה האמתית התאפשרה בזכות התפתחות מחשוב הענן. עידן הסמרטפונים חיבר מיליארדי אנשים לרשת טכנולוגית פעילה. ההתפתחות המהירה בתחום נעשתה במקביל לתקופת המשבר הפיננסי הגדול שלאחר 2008, עידן בו רבים נפגעו באופן ישיר מהתנהלות המערכות הבנקאיות הגלובאליות. עוצמת המשבר ייצרה חוסר אמון חריף בין הציבור למערכות הבנקאיות ומערכות הפיקוח עליהן.
נדמה שבשנתיים האחרונות הבנקים מתחילים להבין שתפקיד הבנקאות המסורתי עומד להשתנות ולמעשה הבנק של העתיד צריך להיות פלטפורמה שתנגיש לציבור את היישומים הטכנולוגים ולא להיאבק בשינוי (אשר כנראה נועד לכישלון ידוע מראש). זו הסיבה שהבנקים מקימים ומרחיבים מחלקות טכנולוגיה ובמקביל יוזמים מבצעי פרישה לעובדים. בישראל התהליך אף עלה מדרגה ביוזמת בנק ישראל והמפקחת על הבנקים אשר מעודדת יוזמת הבנקים בתחום. לצד הטמעת טכנולוגיות, הבנקים הגדולים בעולם ובישראל החלו להשקיע בסטרטאפים בתחום ואף החלו לקחת חסות על ימי עיון, כנסים ופעילויות ציבוריות בתחום וזאת במטרה להצטייר לא כמובלים לשינוי אלא כמובילים שינוי.
ללא שינוי מהיר, המערכות הטכנולוגיות יכולות ליתר פעילויות משמעותיות של הבנקאות. המחסום הקובע את עוצמת הפגיעה הצפויה במערכת הבנקאית תלויה בעיקר ברגולטור (הכנסת, משרד האוצר, בנק ישראל , פיקוח על הבנקים וכו'). באחת ההתבטאויות של שר האוצר, הוא צוטט כמעריך שבעתיד לא יהיו בנקים. יתכן ואמירה זו מוגזמת, אך יחד עם זאת, ננקטים צעדים רגולטורים ראשונים. אישור רגולציה על פלטפורמות להלוואות צרכניות באמצעות האינטרנט (צעד הצפוי להגדיל את האמון במערכות אלו). הפיקוח על הבנקים נוקט בהקלות חשבונאיות לבנקים במטרה שיפרישו כספים לטובת תכניות פרישה של עובדים כהערכות לבאות.
מה גרם לכך שהבנקים מנסים כיום לקחת עמדת מובילות בתחום?
המערכות הבנקאיות מאוד שמרניות ושינויים מערכתיים מטבע הדברים אינם מזוהים עם מערכות בנקאיות שמרניות. התשובה לכך טמונה בגודל הסיכון העסקי שהם רואים לנגד עיניהם. גודל השינוי העומד בתחום הבנקאות הנו כה משמעותי עד שמציב את עצם השאלה בצורך בבנק בסימן שאלה. כדי שאמירה זו תהייה מובנת אני מבקש להרחיב מעט במהפכה הטכנולוגית שיבשת אפריקה עוברת בעשור האחרון.
באפריקה הנגישות לשירותים בנקאיים בסיסיים זמינה לפחות משליש מהאוכלוסייה. תהליך קבלת כסף מסובך מאוד בשל מחסור בסניפי בנק. פדיון שיק בנקאי כרוך בימים עד להגעה לסניף להפקדתנו וסיכון רב לגניבה בדרך. מאידך, בעשור האחרון התרחבה באופן מואץ מאוד חדירת הטלפוניה הסלולרית באפריקה והנגישות לאוכלוסייה עלתה מאוד.
שמעתם על ה M-Pesa ?
בשנת 2007 חברת התקשורת ספארי-קום מקנייה השיקה שירות העברת כספים דיגיטלי בין מנויים. השרות התאפשר באמצעות ענק התקשורת Vodafone. העברת הכספים נעשית באמצעות שליחת הודעת SMS ממנוי למנוי בלחיצת כפתור (אין צורך בטלפון חכם).
שליחת הודעה מאפשרת העברת כסף מחשבון המנוי השולח לחשבון המנוי המקבל. ניתן לטעון את חשבון המנוי ביתרת מזומנים באמצעות שימוש בכרטיס דיגיטלי לטלפון באמצעות רכישה בעמדת סוכן (בתחנת דלק, מכולת, או כל תחנת ממכר אחרת המקבל זיכיון לכך). למעשה הרשת המתרחבת של עסקים קטנים המספקים שירותים של טעינת כרטיס מנוי מיתרת את הצורך בסניפים בנקאיים. העסקים הקטנים קיימים בלאו הכי ומכירת כרטיסי טעינה מרחיבה את סל המוצרים שלהם ומקור פרנסתם.
כדי להבין את עוצמת השינוי , להלן עיקרי הפרסומים בנושא של חברת Vodafone לבעלי המניות מהמחצית הראשונה של 2016: לראשונה מספר המשתמשים חצה את ה-25 מיליון, אודות לצמיחה שנתית של 27.1% ופתיחת שווקים בגאנה ואלבניה. רשת הסוכנים עלה ל-261,000 נקודות מכירה. השירותים אותה החברה מספקת התרחבו מהעברת כספים לביצוע תשלומים כגון משכורות , חשבונות, חשמל, טלוויזיה, שכר לימוד, ביצוע חסכונות וקבלת הלוואות. בהודו האפליקציה מאפשרת לראשונה ביצוע פעולות ב ebay .
בקנייה מתאפשרת העברת כספים של ארגונים למחנות פליטים.
ההצלחה המסחררת של ה M-pesa התאפשרה הודות לתמיכת הממשלה והרגולטור בקנייה באישור השירות. השירות נמצא בטוח לשימוש וכן זול לעומת כל שרות בנקאי מתחרה. גם המסר השיווקי "שלח כסף הביתה" הצליח מעל המשוער. החשיבות באישור רגולטורי של שימוש בשרות של העברת כספים דיגיטלי פותח תקווה רבה לאוכלוסיות שחוסר הנגישות לשירותים בנקאיים לא אפשרה להם לצאת ממעגל העוני. אחת הדוגמאות המרתקות הנה שבאמצעים פשוטים כפרים נידחים יכולים להתחיל לקבל תשלום בעבור מכירה של אנרגיה סולארית לרשת החשמל. לראשונה, אוכלוסייה במקומות נידחים יכולה ליהנות מיצוא חשמל למוסדות מדינה בשימוש פשוט ולקבל הכנסות כספיות ולא באמצעות סחר חליפין בסחורות.
אזרחי קניה מרגישים גאווה לאומית רבה בזכות המהפכה של העברת הכספים ורואים בו בשורה לעולם. אכן, בשנים האחרונות , בשורת השרות התשלום הדיגיטלי יוצאת מגבולות אפריקה למדינות מתפתחות נוספות.
לסיכום, ניתן להבין שהאצת החיבור של מרבית האוכלוסייה במדינות המפותחות לרשת האינטרנט באמצעות טלפונים חכמים מהווה אתגר עצום למערכות הבנקאיות הוותיקות.
אופן האיום תלוי בהחלטתו של הרגולטור לאפשר שימוש באמצעים טכנולוגים להעברת כספים, מתן אשראי ובניית אפיקי חסכון. יש חשיבות שתהליך המעבר לבנקאות דיגיטלית יהיה בטוח, אך אין לחסום את התחרות המתפתחת. הנגשת שירותים בנקאיים מהירים וזולים הנה אמצעי חשוב בהגברת יכולת הצרכן והעסקים הקטנים והבינונים להאיץ את הצמיחה. מוטב והבנקים ימשיכו לבחון את המודל העסקי לטווח ארוך אשר צריך להביא ערך אמיתי ללקוחות, בדמות פיתוח מוצרים פיננסים וכן באמצעות ליווי עסקים במתן אשראי באופן נגיש וידידותי יותר.
