אורי וינטר              01.10.2015

אינטרנט של דברים - Internet of Things (IOT)

בזמן האחרון יוצא לנו לא פעם לשמוע על הרכב של ללא נהג של גוגל ועל אפליקציות מיוחדות להפעלת מוצרי חשמל ב"שלט רחוק" (הבית החכם),
אך זהו רק קצה הקרחון של הפוטנציאל לעולמנו שייעל כל נדבך בחיינו. (זאת במידה ויעשו את השינויים הדרושים מבחינה רגולטורית, אירגונית וטכנית)

האינטרנט של הדברים, הוא מושג המתייחס לטכנולוגיית חיבור של התקנים ממחושבים (הרחבת טווח הציוד ההיקפי) לתשתית האינטרנט. הטכנולוגיה מאפשרת תקשורת מתקדמת בין מכשירים, מערכות ושירותים באמצעות מגוון רחב של פרוטוקולים ויישומים. החיבור של התקנים אלו צפוי להוביל לאוטומציה בתחומים רבים ויאפשר שימוש בשירותים מתקדמים, כמו "רשת חכמה". (ויקיפדיה)

הוא במילים יותר פשוטות, האינטרנט של הדברים מייצג את התפיסה לפיה כל הדברים הרגילים והיומיומיים מחוברים לאינטרנט – בדרך כלל בחיבור אלחוטי – ומתקשרים אלה עם אלה בצורה חכמה.

 
 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 
 
האינטרנט של הדברים מתייחס למגוון רחב של מכשירים, כמו ניטור שתלי לב, שבבים המותקנים על חיות משק לצורכי ניטור ומעקב, כלי רכב המצוידים בחיישנים מובְנים, התקני שטח המסייעים לכבאים בפעילויות חילוץ והצלה והתקנים המתקשרים בינם לבין אחרים, כדי לספק חווית שימוש משותפת (ובתקווה, גם סינרגטית).

על פי חברת הייעוץ "מקינזי", שווי השוק הגלובלי של תחום האינטרנט של הדברים שוויו כיום כ 3.9 טריליון דולר צפוי לצמוח ל-11 טריליון דולר עד שנת 2025. על פי ההערכות, חיבור ההתקנים לאינטרנט צפוי להיות זול, ונראה שמירב הקישוריות תיעשה באמצעות קשר רדיו או תקשורת סלולרית, ולא באמצעות רשת האינטרנט האלחוטית, דבר שצפוי להוביל לשימוש נרחב בטכנולוגיה.

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

חברת "סיסקו" צופה כי מספר ההתקנים יצמח אל מעבר ל 50 מיליארד התקנים ב-2020 בתחום זה.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

רוב ההתקדמות הטכנולוגית הנדרשת כבר נעשתה, וחלק מהיצרנים כבר החלו ביישום בקנה מידה קטן. הסיבות העיקריות לכך שזה לא באמת יושם באופן מלא ומהיר, היא ההשפעה שתהיה לכך על  הפן משפטי, האתי, הביטחון והחברתי. עובדים עלולים לנצל אותו לטובתם האישית, האקרים עלולים לפרוץ אליו, תאגידים אולי לא ירצו לחלוק את נתוניהם עקב חשש לאיבוד יתרונם התחרותי, ואנשים בודדים אולי לא ירגישו נח עם היעדר פרטיותם עקב המידע הרב שקיים במערכות אלו שישלטו על  מרכיבים קריטיים בחיי היום יום שלנו.

אז לאילו חברות ציבוריות יש פעילות בתחום IOT?
שחקנים שעכשיו משקיעים כגון גוגל (GOOG) שעשתה לאחרונה שורה של רכישות בתחום. GE (ג'נרל אלקטריק) וסמסונג שעושים מכשירי חשמל לבית שנתמכים באפליקציות אינטרנט. GE כבר עושה מוצרים לשימושים תעשייתיים ומסחריים לקווי תחבורה, תעופה, והבריאות שלה. יצרנית האלקטרוניקה  (Garmin (GRMN שמייצרת GPS לפריטי לבוש כגון מכשירי מעקב לכושר, שעונים חכמים וגאדג'טים בכדי לעקוב אחר חיות מחמד וילדים. אפל (AAPL) גם הודיעה ​​על תכניות לתכנן ולייצר שורה של פריטי לבוש בתחום ה IOT.

על מנת שהחברות מעלה תוכלנה לתכנן ולייצר את מוצרי הקצה, כל המוצרים צריכים להיות מחוברים לאינטרנט ומצריכים מיקרו-מעבדים שמסוגלים להריץ אותם. יצרניות שבבים כמו קוואלקום (QCOM) ו- (ARMH) ARM Holdings,הן הרבה לפני שחקנים מסורתיים כגון אינטל (INTC) או (AMD) AMD ביצירת שבבים ספציפיים ל IOT. רד האט (RHT), יצרנית של מוצרים לינוקס הודיעה כי היא שואפת להיות שחקן מרכזי בפיתוח תוכנה שתפעיל את רב המערכות החדשות אלה.Sierra Wireless (SWIR) שמספקת טכנולוגיות M2M וטכנולוגיות למחשבים ניידים צופה שIOT  יהיה חלק מרכזי בפעילות שלה.

לסיכום, לאינטרנט של דברים את הפוטנציאל לשנות את תעשיית האלקטרוניקה כפי שאנו מכירים אותה. צמיחתו של השוק תהיה אינדיקציה נוספת למעברה של האנושות לעולם אוטונומי יותר, ומשקיעים צריכים להתחיל לחשוב ולתת יותר תשומת לב לתחום. מרבית החברות העוסקות בתחום הינן ציבוריות וישנן חברות סטארט אפ נוספות בשלבי התפתחות, אך עדיין אין תעודת סל ייעודית שעיקר השקעותיה ב IOT (יש תעודת סל שחלק מסוים מנכסיה בתחום – ARKQ). לכן, מומלץ לבחון השקעה ארוכת טווח בקרן נאמנות בינלאומית אשר ייעודה בחינה שוטפת של ההתפתחות בנושא זה.