top of page

מחשבות על כלכלת ישראל בשנים הקרובות

ד"ר איתי גלילי, מנכ"ל פיננסים ניהול הון פרטי.        31.03.2023

 

בשבועות האחרונים אני מוצא עצמי משוחח עם מאות משקיעים , מנהלי השקעות ובעיקר לקוחות. כתיבת שורות אלו נעשית לאחר הצגת מתווה העם ודחייתו ע"י הקואליציה.

איני יודע האם בעת הוצאת מהדורה זו המתיחות תרד ותימצא פשרה אשר תהיה מקובלת על מרבית העם. במאמר זה אנסה להתרכז בהיבטים הכלכליים של הרפורמה המתוכננת אשר מצריכים חשיבה ותכנון מכל משקיעה ומשקיע. למרות שבשווקי ההון בחו"ל יש כעת דרמות לא קטנות, אמנע מלדון בהם, מאחר ולראייתי הדרמה בישראל הנה מהותית יותר ובעלת השלכות משמעויות רבות יותר לטווח הארוך.

האירועים שאנו עוברים בחודשים האחרונים מספיק דרמטיים וחשובים כדי לעצור ולהבין את המגמות הכלכליות הצפויות בעתיד. מטרתי לשתף במחשבות ותובנות בראייה ארוכת טווח.

תקופה קצרה לאחר פרסום הרפורמה המשפטית והתחלת תהליכי החקיקה פורסם מכתב הכלכלנים אשר עליו חתמו מרבית הכלכלנים הבכירים בישראל ורשימה מאוד מכובדת של כלכלנים מהעולם. אותם כלכלנים למעשה חתמו על הצהרה אשר מכירה בממצאי המחקר הכלכלי האקדמי הבינלאומי, לפיו מדינות שבהן הפרדת הרשויות בנסיגה, כך גם ביצועי הכלכלה והצמיחה הכלכלית לאורך זמן.

לאחר פרסום מכתב הכלכלנים, צצו "פרשנים" כלכליים אחרים  אשר ניסו לצבוע את המכתב בכוונות פוליטיות . בהמשך נשמעו דעות דומות ע"י מיעוט מאנשי המקצוע של אנשי מקצוע שלא ציינו תימוכין אקדמיים רלוונטיים.  אחד מאחרוני הכלכלנים שאיחר בתגובתו  והודה בדבר הנזקים הפוטנציאלים לכלכלה ברפורמה המוצעת, הנו ד"ר מיכאל שראל (ראש פורום קהלת לכלכלה).   

            

איני פועל כחוקר אקדמי, אך עוסק באופן יומי בניתוח נתונים כלכלים בארץ ובעולם, מגמות חברתיות, דמוגרפיות, טכנולוגיות ופוליטיות בכדי לספק תובנות לגיבוש המלצות השקעה.

כדי להגיע למסקנות לגבי העתיד הכלכלי בישראל, חשוב לקרוא את התוכנית הכלכלית של הממשלה לשנים 2023 -2024   (במסגרת חוק התקציב). הנוסח המלא זמין לקריאה באתר משרד האוצר. בהקדמה לתוכנית (עמוד 7) נכתב אודות ההתמודדות עם בעיה העיקרית והידועה מזה שנים:

"על אף השיפור הניכר בתוצאות הכלכליות בעשורים האחרונים, הפער ברמת החיים בין ישראל למדינות   ה- OCED לא הצטמצם משמעותית. בעשור האחרון התוצר לנפש בישראל היה נמוך בכ-% 24 בממוצע ביחס לשבע הכלכלות המתועשות, ופריון העבודה )התוצר לשעת עבודה( היה נמוך בכ-% 32. יתרה מכך, ישראל מאופיינת בגידול אוכלוסייה מהיר מאוד ביחס למדינות מפותחות אחרות, ולכן על מנת שתוכל לצמצם את הפער עליה לצמוח באופן מהיר יותר. בכדי שישראל תוכל להשוות את רמת החיים בה למדינות המתקדמות על המשק לעלות מדרגה ולהאיץ את קצב הצמיחה הכלכלית באמצעות שינויים מבניים בכלכלה המקומית."

המסמך עצמו הנו מקיף ורחב (282 עמודים), אך כל הפרטים נמנעים מהסוגיה המרכזית בבסיס הבעיה : כיצד גידול מהיר בדמוגרפיה, ללא שינוי מהותי במדיניות הקצבאות למעבר לתגמול עבודה במקום תגמול ילודה יקדם את הגידול בפריון. ההצעות הקיימות בתוכנית הכלכלית אינם מהותיים ולבטח לא ישנו את המגמה. 

בראיה כלכלית, לממשלה החדשה אין כוונה אמתית לפתור את בעיית הפריון, והחקיקה המוצעת כרגע צפויה לקבע את המציאות.  רבים מהתומכים ברפורמה המשפטית המוצעת, מצפים לצמצום באי השוויון ועלייה ברמת החיים.  הרפורמה המשפטית לא תשפר דבר במציאות הכלכלית ולהפך , תתכן מציאות כלכלית קשה כפי שמתריעים הכלכלנים החתומים על מכתב הכלכלנים.

גיבוש המלצות השקעה תמיד נעשה בראייה ארוכת טווח , תוך הבנה שבטווח זמן קצר ובינוני יתכן והתמונה נראית שונה. האירוע שאנו מתמודדים איתו כרגע הנו דרמטי מאוד אך מבטא תהליכי עומק שלא נולדו היום ולא יסתיימו מחר (גם אם מתווה הנשיא יאומץ ע"י כל המפלגות).

רצף הבחירות של השנים האחרונות דרדר את השיח בין האוכלוסיות מבחירות לבחירות ותוצאות הבחירות אשר הסתיימו בניצחון של מחנה אחד יצרו בקרבו את ההרגשה שלאחר הניצחון ניתן לפעול באופן נחרץ ליישום מדיניות סקטוריאלית ולא בראייה רחבה של כלל האוכלוסייה. הבעיה הנה שהכלכלה הישראלית הנה אחת וברגע שקובעי המדיניות אינם מבינים זאת , ציבור המשקיעים (בארץ ובעולם) מבין זאת היטב.    

 

עוד לפני הבחירות, במשך שנים, כלכלני בנק ישראל מייעצים לממשלת ישראל לשים לב לבעיות הפריון בישראל. ללא טיפול שורשי בבעיה כלכלת ישראל תכנס לבעיה חמורה בעתיד.

אין כאן כל חדש, העניין היחיד שהשתנה זה שהממשלה החדשה פועלת בחקיקת בזק במגוון רחב של חוקים , תקנות ותקציב מדינה ובכך להימנע מפתרון בעיות יסוד. כלכלת ישראל עומדת להוריד את פוטנציאל הצמיחה שלה בשנים הקרובות ובמידה ולא תדע להאט את צעדיה אך יכולה לדרדר את הכלכלה במהירות להאטה חריפה.

בשם ה"משילות", יש תהליך מזורז של החלפת מנכ"לים ותפקידי מפתח במשרדים ממשלתיים. לדוגמא: ראו את משרד התחבורה, במשרד תהליך מואץ של עזיבה של דרג מקצועי בכיר. האם מדובר על ניהול? או אולי על נפוטיזם.

יש תחושה שהמפלגות הנוכחית בשלטון, נעלבו מאוד שהיו באופוזיציה בשנה וחצי האחרונות (לאחר עשורים בשלטון) ופועלות במטרה אחת בלבד, כיפוף דרג מקצועי והנצחת שרידותם הפוליטית.     

  

הפעילות הכלכלית מבוססת על אמון, כדי להבין את המהירות שבה דברים משתנים מספיק להתעניין בנפילת בנק סיליקון ואלי. מרבית האנשים אשר עבדו או עובדים עם הבנק משבחים את פועלו. יחד עם זה כאשר התעוררה שאלת האמון בדבר יציבותו מרבית הלקוחות ניסו "לברוח" מהבנק במהירות הבזק ולמעשה האיצו את נפילתו.       

 

הסיטואציה כרגע הנה שלמשקיעים אין אמון במדיניות של שרי הממשלה, זאת כבר עובדה שבאה לידי ביטוי בהיחלשות השקל מול סל המטבעות, ביצועי החסר של הבורסה של ת"א ביחס לשווקים המפותחים. מרבית מדדי המניות בבורסה בת"א ירדו (נכון לכתיבת שורות אלה) בשיעורים דו ספרתיים וזאת בהמשך לירידות לא מבוטלות אשתקד.

אנו עדים לירידה מתגברת בגביית המיסים ולפיכך הסיכוי שהממשלה תעמוד ביעדי הגירעון שהציבה לעצמה יעודכנו כלפי מטה בהמשך השנה.   

התרחיש עמו אנו מתמודדים דומה מאוד לברקזיט באנגליה בשנת 2016. פלג שמרני במפלגת השלטון מוביל את המדינה ל"עצמאות" דרך חדשה תוך הבטחה להצלחה כלכלית. גם כאן הכלכלנים הזהירו מהמשמעויות, אך החלטה מהותית התקבלה ברוב מזערי והמחיר האמיתי התגלה. עד היום אנגליה מחפשת את דרכה ליציאה מצמיחה כלכלית חלשה. ראש ממשלת אנגליה , רישי סונאק, מנסה להצעיד את אנגליה לברקזיט יותר רך ולקרב את אנגליה חזרה לאירופה. הקולות המתלהמים משנת 2016 אשר היו נחרצים בנחיצות הברקזיט, התאכזבו מהדרך הארוכה והקשה.

ישראל אינה במצב של אנגליה ואינה יכולה להרשות לעצמה סיכונים של התפוררות פנימית. האיומים הקיומיים רבים מדי ובמדינה בה הילודה גבוהה והפריון לא גדל, הסיכון למשברים פיננסים וירידה ברמת החיים עולה.

אני מקווה שהצהרות השרים שימתנו את הרפורמה המקורית אכן תקרה בפועל. תרחיש של העברת הרפורמה במתכונתה הנוכחית, יכול להוביל לחוסר אמון קשה בשוק ההון ומשבר נזילות (בדומה למשבר הנזילות בשוק ההון באנגליה בספטמבר שעבר לאחר הצגת התוכניות של ראשת הממשלה ליז טראס).

אך הבעיה מעבר לכך הנה במדיניות הכלכלית לשנים הקרובות וזאת ללא קשר לרפורמה עצמה.  לכאורה, כל המידע על המגמות ארוכות הטווח בישראל היו ידועות ובכל זאת הכלכלה צמחה באופן מהיר, למה שזה לא ימשך? ובכן לכלכלה יש תכונה משונה, מהותה אינטראקציות בין בני אדם בהתבסס על הציפיות לגבי העתיד. ברגע שהאיום בעתיד הופך ברור ומוחשי, הדבר משפיע על האינטראקציות הכלכליות כבר היום.

ככל אזרח, החי כאן, מגדל את ילדיו כאן ורואה את עתידו כאן, כולי תקווה שהמנהיגים הנוכחים יראו את גודל השעה וישקלו את ההשלכות שנית את הצעדים אותם הם מובילים.

כיועץ השקעות אשר מלווה לקוחות מזה שנים רבות , אני ממליץ על זהירות רבה בהשקעות בישראל, בחינה מחודשת של אסטרטגיית ההשקעות בראיה סולידית ופיזור גלובאלי רחב.   

bottom of page