סקירת שווקים ספטמבר 2024
מיכל יוזפסון , מנהלת מערך ייעוץ השקעות, פיננסים ניהול הון פרטי בע"מ.
האופטימיות בשווקי המניות שהתבססה על חוסן של הכלכלה העולמית ובעיקר של הכלכלה האמריקאית נמשכה במהלך השנה והביאה את שווקי המניות בארה"ב ובאירופה לשיאים חדשים.
בתחילת חודש אוגוסט נתונים כלכליים חלשים בארה"ב גרמו לחשש בקרב המשקיעים שהבנק המרכזי האמריקאי מאחר בתהליך הורדת הריבית, מה שיביא את הכלכלה האמריקאית להיכנס למיתון. החשש ממיתון הביא לגל מכירות אגרסיבי ומהיר בשווקי המניות העולמיים, לעלייה בתנודתיות ולירידה בתשואות אגרות החוב, שתיפקדו כמפלט.
נתונים כלכליים שפורסמו בהמשך החודש, שהציגו תמונה פחות שלילית, דוחות כספיים חזקים של חברות, בנוסף לציפיות ולתמחור הורדות ריבית אגרסיביות יותר ע"י הבנק המרכזי, הרגיעו את החשש מפני מיתון והביאו להתאוששות שווקי המניות, שסיימו את חודש אוגוסט בעליות ובתשואות דו ספרתיות מתחילת השנה.
האינפלציה מתמתנת ומתכנסת לכיוון היעד, לאחר מהלך אגרסיבי של העלאות ריבית כשיותר ויותר בנקים מרכזים נמצאים בתהליך או לקראת התחלת מחזור הורדות ריבית, על מנת להקל על הכלכלות השונות.
הפרשנות לנתונים כלכליים חלשים השתנתה. בעבר, בהינתן הצמיחה כלכלית, חדשות רעות הביאו לעלייה בצפיות להורדות ריבית ולתמיכה בשוק המניות. היום כשיש חשש מהאטה כלכלית משמעותית ותמחור שוק המניות כה גבוה, חדשות רעות הן פשוט חדשות רעות ומביאות לתגובות אגרסיביות וירידות מהירות בשווקים.
מה שיכתיב את כיוון השווקים יהיה קצב הורדות הריבית של הבנקים המרכזיים ובראשם שיקולי הבנק המרכזי האמריקאי למהלך. האם הסיבה להורדות הריבית הינה ניסיון לנרמל את המדיניות המוניטרית ולהחזיר את הריבית לרמה ניטרלית או שהורדת הריבית מתבצעת כתגובה להידרדרות בכלכלה.
ברקע לנתונים הכלכליים, אנו מתקרבים לבחירות בארה"ב, אשר לאו דווקא ישפיעו על השווקים אך ישפיעו על סקטורים ספציפיים בהתאם לתוצאות. כמובן תהיה השפעה להתפתחויות בתחום הגיאופוליטי כגון המתיחות במזה"ת.
ארה"ב. הכלכלה האמריקאית נהנתה מצמיחה כלכלית לצד ירידה באינפלציה. הכלכלה האמריקאית צמחה בקצב של 3% ברבעון השני, לאחר צמיחה בשיעור של 1.4% ברבעון הראשון, הודות להמשך עלייה בצריכה הפרטית וגידול בהשקעות ע"י חברות והממשלה. הכלכלה האמריקאית צפויה לצמוח בקצב של 2% בשנת 2024, כאשר הסיכונים להיחלשות של שוק העבודה עולים.
ביולי, דוח תעסוקה חלש שהצביע על עלייה בשיעור האבטלה וגידול מאכזב בתוספת המשרות, לצד מדדי ייצור נמוכים הגדילו את החשש שהכלכלה האמריקאית נכנסת למיתון. בהמשך החודש נתוני תביעות האבטלה השבועיות, נתוני המכירות הקמעונאיות שהיו חיוביים הרגיעו את החששות האלו.
האינפלציה מתמתנת ומתקרבת לטווח היעד, מה שמאפשר לבנק המרכזי לשנות את המיקוד בסיכון לשוק העבודה, שהראה סימנים של חולשה גם באוגוסט ובסיכון לצמיחה ולהתחיל את מהלך הורדות הריבית. ע"פ הערכות, הבנק המרכזי צפוי להתחיל את מחזור הורדת הריבית בחודש ספטמבר הקרוב ולהוריד את הריבית מרמה של 5.25-5.5% בשיעור של 0.25%. הבנק המרכזי צפוי להוריד את הריבית 3 פעמים עד סוף השנה, תלוי בנתונים הכלכליים שיתקבלו, כשהמטרה של הבנק המרכזי להביא את הריבית לשיעור ניטרלי של 3.6-4% בשנה הקרובה.
אירופה. האופטימיות הזהירה בתחילת השנה התממשה באופן חלקי. הכלכלה האירופאית צמחה בשיעור נמוך של 0.3% ברבעון השני של השנה לאחר שצמחה בשיעור דומה ברבעון הראשון, כאשר הייצוא נטו עלה וכן הצריכה הפרטית עלתה באופן מתון. התמונה הכלכלית מעורבת ויש שונות בין המדינות בגוש. גרמניה שתלויה יותר בייצור מושכת את הצמיחה כלפי מטה, בעוד ספרד שנהנית מתיירות גבוהה, מושכת את הצמיחה כלפי מעלה. שיעור האינפלציה עמד על 2.6% וצפוי להגיע ליעד של הבנק המרכזי בסוף 2025. התמתנות האינפלציה אפשרה לבנק המרכזי להתחיל בתהליך הורדת הריבית ביוני השנה כשהוריד את הריבית ב- 0.25%. הבנק צפוי להמשיך ולהוריד את ריבית פעמיים בהמשך השנה בספטמבר ובדצמבר בשיעור של 0.25% בכל פעם כך שהריבית בגוש האירו תעמוד בסוף השנה על 3.25%.
המשך התחזקות הצריכה הפרטית, גידול בהשקעות כתוצאה מהקלה בתנאים הפיננסים, גידול בייצוא כתוצאה מעלייה בביקוש מחוץ לגוש היורו, יתמכו בכלכלה והיא צפויה לצמוח בשיעור של 0.8% בשנת 2024 ובשיעור של 1.4% בשנת 2025.
ישראל. ההשפעות של המלחמה ניכרות וחוסר וודאות נמשך. קצב צמיחת הכלכלה הישראלית הואט והמשק הישראלי צמח ב 0.3% ברבעון השני של השנה (1.2% במונחים שנתיים ) כשהתוצר העסקי ירד ב 0.5%. קצב צמיחה זה וכן קצב צמיחת התוצר העסקי נמוכים מקו המגמה ארוכת הטווח. ע"פ בנק ישראל, הצמיחה בשנת 2024 צפויה להסתכם ב-1.5% (אם כי סביר שתתעדכן כלפי מטה) ולעלות בשנת 2025 לכיוון ה4.6%.
המלחמה הביאה לגידול בהוצאות הממשלה ועליה משמעותית בגירעון, שעמד על 8.1% מהתוצר (155 מיליארד ₪). חוסר הוודאות לגבי התקציב והצעדים שיינקטו לצמצום הגירעון, חוסר וודאות לגבי משך זמן הלחימה וזירות הלחימה, הביאו לעלייה בסיכון הפיננסי של מדינת ישראל, שבא לידי ביטוי בעלייה בפרמיית הסיכון כפי שנסחרת בשוק ה CDS (עלייה בעלות ההגנה מפני חדלות פירעון של הגוף המנפיק במקרה הזה של מדינת ישראל ) וכן עלייה בפרמיית הסיכון המשולמת מעל אג"ח ממשלת ארה"ב ובהשוואה לפרמיה המשולמת ע"י מדינות המדורגות בדירוג אשראי מקביל לדירוג מדינת ישראל. חוסר הוודאות לגבי הגידול בהוצאות ללא תכנית למימון מצד הממשלה, הביאה את סוכנויות דירוג האשראי, כשפיץ' האחרונה בהן, להוריד את דירוג האשראי של מדינת ישראל כשהאופק שלילי.
האטה בצמיחה, הגידול בגירעון והמשך המלחמה מחייבים נקיטת צעדים נחושים ומשמעותיים מצד הממשלה למימון הגירעון באופן יעיל ואחראי ולא באופן של הגדלת תקרת החוב ופריצת התקציב. אמנם שר האוצר הציג עקרונות לתקציב והתאמות תקציביות בסך של 35 מיליארד ש"ח, אך רב הנסתר על הגלוי ולא ברור האם ניתן ליישמם, כך שאינו מפחית את אי הוודאות.
האינפלציה חזרה לעלות והסתכמה ב-3.2% בחודש יולי, מעל טווח היעד של בנק ישראל כשציפיות האינפלציה עלו אף הן ונמצאות ברף העליון. לאור העלייה באינפלציה ולאור אי הוודאות המתמשכת והסיכון של הורדות דירוג אשראי נוספות וכתוצאה מכך עלייה נוספת של פרמיית הסיכון, לבנק ישראל אין כוונה להוריד את הריבית בזמן הקרוב. ע"פ הערכות בנק ישראל צפויה הורדת ריבית אחת בלבד במהלך שנה הקרובה.
שער החליפין תנודתי בהתאם להתפתחויות הביטחוניות והגיאופוליטיות. על אף המצב, המטבע נשאר יחסית יציב וזאת כתוצאה ממדיניות הריבית של בנק ישראל, שאינו מוריד את הריבית בניגוד לבנקים מרכזיים אחרים, שהחלו או צפויים להוריד את הריבית וכן הודות ליתרות המטח הגבוהות שבנק ישראל מחזיק בסכום של כ -217 מיליארד דולר ולעודף בחשבון השוטף (זרימת מטח חיובית).
מקור: בנק ישראל
מניות
שוק מניות ארה"ב. צמיחה כלכלית יציבה, ירידה באינפלציה, המשך גידול ברווחי החברות במיוחד בתחום ה-AI גרמה לאופטימיות ולדחיפת השוק האמריקאי לשיאים חדשים. מדד ה – S&P500 עלה מתחילת השנה בכ- 16.8%. רווחי חברות מדד הS&P500 צמחו בקצב גבוה של 10.9% ברבעון השני וצפויים לצמוח בקצב של 10.1% בשנת 2024 כולה. המדד נסחר במכפיל 22.5 המגלם תשואה העתידית צפויה של כ-4.45%. התמחור של המניות יקר, וכשהתמחור כה מתוח והכלכלה נמצאת בתהליך האטה, שוק המניות רגיש יותר ל"הפתעות" שליליות, מה שיביא לתנודתיות גבוהה ומהירה בהמשך השנה, בדומה לתנודתיות שהשוק חווה במהלך יולי.
פרמיית הסיכון נמוכה יחסית ובחינת האלטרנטיבות אינה מצדיקה הקצאה מלאה למניות. הגידול המשמעותי בהשקעות פאסיביות על פני השקעות אקטיביות יוצר עיוות ומגדיל את השווי של החברות הגדולות, שגם כך משכו אליהן כספי משקיעים וייקרו את מחירן. על כן יש מקום לפזר באופן סלקטיבי באופן רחב יותר לחברות ולסקטורים נוספים, כאשר לאור הערכה לחולשה כלכלית, יש מקום להתמקד בהשקעה בחברות איכותיות בעלות יתרון תחרותי, עם מאזנים חזקים וחוב נמוך. נכון יהיה לשלב חברות רווחיות עם עודפי נזילות שמחלקות דיבידנד ומבצעות רכישות חוזרות של מניות על בסיס מתמשך. תהליך הורדת הריבית צפוי לתמוך בחברות נדל"ן הן בבחינת הקטנת עלויות המימון והן מבחינת עליית שווי הנכסים בשל ירידת מחיר ההיוון.
הצרכן האמריקאי עדיין חזק והאינפלציה מתמתנת. התרחיש המרכזי הינו עדיין נחיתה רכה של הכלכלה האמריקאית ועל כן במידה ותהיה תנודתיות חריגה כלפי מטה של מחירי המניות נפעל לעבות את החשיפה למניות בארה"ב כחלק מפוזיציה לטווח ארוך. במקרה כזה סביר להניח שתשואות האג"ח יותאמו אף הן בהמשך השנה ויאפשרו הארכת מח"מ וקיבוע ריבית.
שוק מניות אירופה. מדד הstoxx600 עלה מתחילת השנה בכ-10.6%, נסחר במכפיל רווח עתידי של 14, המגלם תשואה צפויה של % 7.14. עליית מחירי המניות הונעה בעיקר ע"י עליה בתמחור (התרחבות מכפילים) ולא ע"י גידול ברווחי חברות המדד בממוצע. קצב צמיחת הרווחים צפוי לעמוד על כ-3.5% בשנת 2024 , קצב נמוך בהשוואה לארה"ב. שוק המניות האירופאי נסחר בדיסקאונט משמעותי ביחס לשוק האמריקאי. הורדת ריבית משמעותית ופיזור חשיפה לסקטורים דפנסיביים מצדיקים השקעה בשוק המניות האירופאי כמשקלו במדד תוך שילוב השקעה במדד הבריטי, שנסחר אף הוא בתמחור חסר בהשוואה לשוק האמריקאי ומגוון את תמהיל החברות והסקטורים ומגדיל חשיפה למניות ערך.
מתעוררים. מדד השווקים המתעוררים המשיך להניב ביצועי חסר ביחס לשווקי המניות המפותחים ועלה בכ-7.2% מתחילת השנה. המדד נסחר במכפיל עתידי של 13, המגלם תשואה שנתית ממוצעת צפויה של כ-7.6%. שווקים אלו נסחרים בדיסקאונט עמוק ביחס לשווקים המפותחים ובתמחור חסר משמעותי. הצמיחה בשווקים אלו צפויה לעמוד על כ-4.2% בשנת 2024, גבוה משיעור הצמיחה בשווקים המפותחים שצפויה לעמוד על שיעור של 1.5%. סביבת ריבית יורדת והיחלשות הדולר צפויות להשפיע לטובה ולתמוך בכלכלות אלו. קצב צמיחת הרווחים צפוי לצמוח בשיעור דו ספרתי בשנת 2024 ובשנת 2025 (17% ו 15% בהתאמה ). לאור התמחור הנמוך, אנו מעריכים שיש מקום להקצאה לשווקים אלו ובשל הסיכון, אנו מבצעים הקצאה השווה למשקלם בשוק העולמי. בשל השונות בין הכלכלות השונות יש מקום להשקיע באמצעות ניהול אקטיבי וסלקטיבי.
מקור: Yardeni research
שוק המניות בישראל. מדד תל אביב 125 הניב ביצועי חסר אל מול המדד העולמי על רקע המלחמה וחוסר אמון בהתנהלות הממשלה בכל גזרה כמעט (ביטחוני, מדיני, כלכלי). עם זאת, בחודש אוגוסט הניב המדד ביצועי יתר בהשוואה למדדי המניות העולמיים על רקע מתקפת מנע שבוצעה בלבנון ועל רקע המאמצים להגיע לעסקה להשבת החטופים שיכולה היתה לסמן סיום של שלב הלחימה בדרום. מדד ת"א 125 עלה מתחילת השנה בשיעור של קרוב ל-10%, נסחר במכפיל 12, המגלם תשואה ממוצעת צפויה של כ-8.3%. בלטו בעליות מניות הבנקים, שדיווחו על תוצאות כספיות חזקות, מניות חברות הביטוח בעקבות עליית מחירי תיק הנכסים, מניות הנדל"ן למגורים בעיקר בשל הצפי להורדות ריבית, מניות הצריכה שנהנות מגידול בביקוש ובצריכה המקומיים (פחות ישראלים טסים) ומניות רשתות המזון באופיין הדפנסיבי. מי שסבל מירידות הינו שוק הנדל"ן המניב המסחרי, בעקבות ירידה בביקוש למשרדים. בשל חוסר וודאות גבוה ביחס להמשך הלחימה והאפשרות ללחימה ממושכת לצד פתיחת חזיתות נוספות שמשנות את התמונה וכן לאור התנהלות הממשלה ביחס לתקציב, שיכולה להוביל למשבר כלכלי, על אף שהתמחור אינו גבוה, אנו ממשיכים לשמור על הטיית תיק המניות לשווקי חו"ל במשקל גבוה מאשר בעבר.
שווקי האג"ח.
שוק האג"ח בארה"ב. תשואת האג"ח ממשלת ארה"ב ל -10 שנים עומדת על 3.73%, תשואה זו מעט יותר נמוכה בהשוואה לתשואה בתחילת השנה. בתחילת השנה המשקיעים הגיעו עם הערכה שגויה להורדות ריבית אגרסיביות ומהירות. במהלך השנה, התשואה עלתה והגיעה לשיעור של 4.7% בשל חוסן הכלכלה, אינפלציה גבוהה מהיעד ודחיית מהלך הורדות הריבית. עם היחלשות הנתונים הכלכליים, הפד צפוי להוריד את הריבית בפגישה הקרובה בחודש ספטמבר. ע"פ המסחר בחוזים, הריבית צפויה לרדת בחודש ספטמבר בשיעור של 0.25% בהסתברות גבוהה, כשיש הסתברות נמוכה יותר שתרד בשיעור גבוה יותר של 0.5%. סה"כ ע"פ החוזים הבנק המרכזי צפוי להוריד את הריבית ב- 1% עד סוף השנה. בפועל קצב הורדות הריבית יהיה תלוי בנתונים הכלכליים שיתפרסמו.
עקום התשואות האמריקאי הפוך מאמצע שנת 2022 (התשואה ל-10 שנים נמוכה מהתשואה לשנתיים ) ובימים האחרונים נמצאים ממש על גבול ההיפוך חזרה. היסטורית אינדיקטור זה, מצביע על כניסה של הכלכלה למיתון.
במהלך השנה עם העלייה בתשואות הארכנו את מח"מ תיק האג"ח במט"ח במטרה לקבע את הריביות לתקופות ארוכות. נכון להיום, כיון והשוק מגלם כרגע מספר גבוה של הורדות ריבית שאינו תואם, ע"פ הנתונים הידועים היום, את התסריט המרכזי של נחיתה רכה, בשלב זה, נישאר בפוזיציה הקיימת ואת המט"ח הפנוי נשקיע לטווחים קצרים עד לאיזון או שינוי בהערכה.
אג"ח חברות חול מדורג. מדד אגרות החוב המדורגות בדירוגי השקעה, עשה מהלך ועלה בשיעור של 4.4% מתחילת השנה ונסחר בתשואה של 4.8%. פרמיית הסיכון נמוכה יחסית ועומדת על 0.98%. חברות רבות גייסו חוב בריביות נמוכות וקיבעו מימון זול טרם העלאות הריבית, מה שתומך בהמשך השקעה באפיק זה לצד ריבית יחסית גבוהה במונחים אבסולוטיים. בשל המרווחים הצפופים ובהינתן חוסר וודאות כלכלית והאטה צפויה, אנו רואים מקום להסיט משקל באופן חלקי לאג"ח ממשלתי, לצד התמקדות בחברות חזקות בעלות מאזנים חזקים, מינוף נמוך ויכולת להתמודד עם החזרי חוב בתנאי האטה באפיק אג"ח החברות.
אגח חברות לא מדורג. מדד ה- High yield עלה מתחילת השנה בשיעור של 6.3% ונסחר בתשואה שנתית לפדיון של כ-7.4%. תשואה זו, מגלמת פרמיית סיכון של 3.3%. פרמיה זו נמוכה ביחס לממוצע ולאור האטה צפויה, עלייה בשיעורי חדלות הפירעון ועלייה בעלות מחזור החוב, אנו רואים upside מוגבל בלבד וסיכון להתרחבות המרווחים ולעלייה בפרמיית הסיכון .
נעדיף להשקיע בחוב בדירוגים גבוהים ובתחום של הדירוגים הנמוכים יותר, נעדיף להשקיע באפיק ההלוואות המאוגחות (CLO) בשכבת הBB, המעניק תשואה ופרמיית סיכון גבוהה יותר ביחס לסיכון. אפיק זה מגלם תשואת יתר על פני אג"ח לא מדורג ללא עליה ברמת הסיכון. עליות השערים באפיק זה מתחילת שנה, מביא אותנו להקטין את החשיפה ולממש רווחים אם כי באופן חלקי בלבד, כיון ותשואת התזרים עדיין גבוהה.
אגח חוב מתעוררים. מדד אג"ח ממשלות שווקים מתעוררים נקובות דולר עלה מתחילת השנה בכ-6.5%, נסחר בתשואה שנתית לפדיון של 6.32% ובמרווח של 2.5% מעל ממשלת ארה"ב לתקופה דומה. התשואות והמרווחים באפיק זה המשיכו להצטמצם משמעותית, מה שעלול להביא לאיזון מחדש של האפיק ולעלייה בתנודתיות ובתשואות.
שוק האג"ח בישראל.
מדד אגח ממשלתיות נסחר כמעט ללא שינוי מתחילת השנה, לאחר שנסחר בירידות שערים של כ- 3% במהלך השנה. מחירי האג"ח הממשלתיות הושפעו מהגדלת הגירעון והצורך בגיוס כספים למימון המלחמה, אשר הביאו לעלייה בתשואות, על אף שאחוז גבוה מהגיוסים נספג ע"י גופים מוסדיים וקרנות פנסיה המקומיות. עקום התשואות בשוק האג"ח המקומי הינו עקום עולה (ככל שמשך ההשקעה ארוך יותר, התשואה גבוהה יותר) בניגוד לארה"ב ומדינות מפותחות נוספות, בהן העקום הפוך, כתוצאה מציפיות להורדות ריבית. העקום העולה מגלם את פרמיית סיכון שנדרשת ביחס למדינות אחרות ואת עצירת תהליך הורדת הריבית ע"י בנק ישראל.
לאור התשואה הגבוהה יחסית ופרמיית הסיכון המגולמת באגרות החוב הממשלתיות הארוכות ולאור הערכה שריבית בנק ישראל תרד, גם אם בקצב איטי, אנו רואים מקום להאריך את מח"מ תיק האג"ח ולקבע את התשואות בחלק הממשלתי של התיק. קיים סיכון להמשך עליית תשואות בטווח הקצר, כתוצאה מהתפתחויות הקשורות במלחמה ומימונה ועלייה אפשרית בפרמיית הסיכון של ישראל, אך לאורך זמן ע"פ התסריט המרכזי, הריביות צפויות לרדת והאג"ח מספקות תזרים גבוה. פוזיציה זו מהווה גידור להחזקת מט"ח בתיקי ההשקעות ותספק הגנה במידה ושערי המטח ירדו או כשתהיה רגיעה.
אג"ח קונצרני ישראל. שוק האג"ח הקונצרני היה חיובי מתחילת השנה ועלה בשיעור של 3.19% (מדד תל אביב 60 ). המדד נסחר בתשואה פנימית של 2.87% ובמרווח של 1.1% מעל הממשלתיות לתקופה דומה. פרמיית הסיכון עלתה מעט, אך נמצאת סביב הרמות הנמוכות מזה שנים. פרמיית הסיכון נמוכה יחסית וכמובן יכולה לעלות עם עלייה בתנודתיות כתוצאה מהדרדרות כלכלית, אך התשואות האבסולוטיות גבוהות והורדות ריבית בהמשך הדרך מצדיקות השקעה באג"ח החברות במח"מ בינוני.
כתוצאה מפרמיות הסיכון הנמוכות באג"ח החברות, אנו רואים מקום להטות את תיק האג"ח לכיוון הממשלתי ולהאריך מח"מ באופן מדורג. באג"ח הקונצרני אנו מעדיפים להשקיע באגרות חוב ברמות סיכון נמוכות ובאיכות אשראי גבוהה.
סיכום.
נראה שמהלך העלאות הריבית האגרסיביות התחיל להשפיע על הכלכלות השונות וחולשה בנתונים הכלכליים במיוחד כשנכסי הסיכון נמצאים בתמחור גבוה ובמרווחים נמוכים, יביאו לעלייה משמעותית בתנודתיות עד סוף השנה וישאירו את המשקיעים עם פיצוי נמוך על הסיכון.
הצפי להפחתות ריבית אגרסיביות עומד בסתירה לתמונה האופטימית, שעולה משוק המניות האמריקאי שהתמחור שלו גבוה. קצב הפחתות הריבית המגולם בשוק (1% עד סוף השנה וכעשר הורדות ריבית במחזור) מצביע על כך שהבנק המרכזי ייאלץ להוריד ריבית באופן מהיר ואגרסיבי, כדי להתמודד עם הדרדרות כלכלית מהירה, מה שלא תומך בשוק המניות ומביא אותנו לעמדה דפנסיבית יחסית. נראה שאחד מהשווקים, שוק המניות או שוק האג"ח רץ קדימה מדי ופרסום הנתונים הכלכליים והתבהרות עוצמת ההאטה, יביאו להתאמת מחירי הנכסים בהתאם למצב.
לאור המרווחים הנמוכים באג"ח החברות בארץ ובחול, יש מקום להשקעה בחוב באיכות אשראי גבוהה, אך אנו מסיטים מעט ומעלים את משקל ההשקעה באג"ח הממשלתיות ובנזילות ע"ח אג"ח חברות. יש מקום לנצל את ההתאמה במחירי אגרות החוב הממשלתיות בארץ לטובת הארכת מח"מ ההשקעה וקיבוע תשואות גבוהות, מתוך הערכה שהריביות תרדנה ובניגוד לחו"ל, מתקבל פיצוי על הארכת מח"מ ההשקעה.
אי הוודאות בשוק המקומי גבוהה מאוד ותלויה בהתפתחויות הביטחוניות ועל כן אנו ממשיכים לשמור על הטיה לשווקי מניות חו"ל עד להתבהרות המצב. בארה"ב תמחור המניות גבוה, ופרמיית הסיכון בשוק המניות נמוכה ביחס לתשואות אג"ח ממשלתי ואג"ח קונצרני ועל כן איננו נמצאים במקסימום ההקצאה לשוק המניות. אנו נמצאים בחשיפה גבוהה לשוק האג"ח שיכול להוות גידור מפני האטה כלכלית וליהנות מהורדות ריבית אגרסיביות.
אנו רואים מקום לשלב חוב פרטי שאינו סחיר ברמת ביטחון גבוהה לטובת פיזור מקורות התשואה והקטנת התנודתיות, אם כי בשיעורים נמוכים מאשר בעבר לאור התשואות שניתן לקבל באפיק הסחיר.
קבלת החלטות השקעה והקצאת נכסים צריכה להיות מבוססת על סמך תמחור הנכסים בהתאם למאפייני כל לקוח בבחינת מטרות ההשקעה, מידת שנאת הסיכון ולא מושפעת מתנודתיות השוק.
הנתונים נכונים נכון לתאריך 05.09.2024
