מדוע כל כך קשה לעצור את האינפלציה?
ד"ר איתי גלילי, מנכ"ל פיננסים ניהול הון פרטי. 28.09.2022
בשלוש השנים האחרונות הכלכלות עוברות זעזועים ניכרים ובחודשים האחרונים האיום המרכזי על השווקים הפיננסים והכלכלות נובע מעליית האינפלציה.
בעשורים האחרונים האינפלציה לא הרימה את ראשה וזאת למרות שמאז שנת 2008 ובשל המשבר הכלכלי החמור באותה תקופה, הונהגה מדיניות של הרחבה כמותית ניכרת (הכוונה לריביות אפסיות/שליליות וכן הזרמת כספים לשווקים הפיננסים).
לאורך השנים, רבים ציפו שמדיניות ההרחבה הכמותית תביא לעליית מחירים ואינפלציה. בפועל, המחירים של סחורות ושירותים לא עלו, מאידך מחירי נכסים פיננסים ונדל"ן עלו באופן ניכר. עליית מחירי הנכסים הפיננסים תרמו לפערי האי שווין ובעיקר לעליית שווי נכסיהם של המיליארדרים אשר נעשו יותר עשירים. סביר להניח שעליית האי שוויון תרמה גם היא לסביבה הפוליטית הבינלאומית וההקצנה ההולכת וגדלה בשיח הפוליטי במדינות המערב.
בסוף בשנת 2021 החלו אינדיקטורים ראשונים לעליית האינפלציה, נגידי הבנקים המרכזים בעולם צפו שהאינפלציה המתפתחת הנה זמנית ונובעת מהתהליכים הכלכליים של סיום מגפת הקורונה. כלומר, פתיחת המפעלים מחדש והשבת קווי הייצור לפעולה יגרמו לאספקה של מוצרים אשר יענו על הביקושים לאורך זמן, ובכך נחזור לשליטה על המחירים. באותה נקודת זמן אכן זה היה התרחיש הסביר. בתחילת 2022 רוסיה פלשה לאוקראינה ושינתה את המפה הכלכלית באופן ניכר.
תגובת המערב לפלישה זו הנה מדיניות סנקציות כלכליות על רוסיה. זו החזירה במדיניות של הפעלת לחץ כלכלי על מדינות אירופה באמצעות הכלי המרכזי שברשותה: צמצום אספקת אנרגיה וסחורות. הנזק לכלכלות אירופה משמעותי מאוד וכל אזרחי האיחוד האירופי מרגישים את עליית המחירים בחיי היום יום בזינוק דו ספרתי של האינפלציה. אירופה ניצבת בפני אתגר עצום לקראת החורף הקרב.
מצבנו בישראל מצד אחד טוב מאשר אירופה, שכן עליית המחירים בתחום האנרגיה הנה הרבה יותר נמוכה ואינה מתקרבת להתמודדות אשר עמה מתמודדים תושבי האיחוד האירופי. מאידך, מחירי המוצרים בישראל גבוהים יותר ברמת הבסיס ולכן עליית מחירים הנה בפוטנציאל נמוכה יותר.
נשאלת השאלה מדוע חשוב כל כך לעצור את עליית המחירים? הרי יש ירידה במחירי הסחורות ואף מחיר האנרגיה ירדו באופן משמעותי מאז פרצה המלחמה באירופה. התשובה לכך הנה שהאינפלציה עברה משוק הסחורות לשוק השירותים. המעבר מסחורות לשירותים מצביע על התפשטות רחבה יותר של אינפלציה ומשריש את עליית המחירים לאורך זמן. הסיכון בעליית מחירים לאורך זמן הנה, שמדובר על תופעה שקשה מאוד לשלוט עליה וכשהיא גבוהה מדי, היא יכולה לשבש את הפעילות הכלכלית. בהיבט חברתי הפגיעה המשמעותית יותר הנה בשכבות החלשות.
כדוגמא לעליית מחירים ניתן לראות כדוגמא את שוק הדיור (הן לרכישת דירות והן לשכירות). לאורך שנים ראינו שקצב רכישת הדירות גבוה מאוד ובשעה שלאורך זמן עלות המימון של הרכישה הולך ועולה בקצב מהיר. משקל ההוצאה החודשית של תא משפחתי בישראל על החזר משכנתא הגיע לרמות שיא. היכולת הכלכלית של משפחות רבות לעמוד בהוצאה של המשכנתא הולכת ופוחתת ומשפיעה על היכולת לחסוך או להוציא כסף על מוצרים ושירותים חיוניים אחרים. רבים בציבור אינם מאמינים שניתן למתן את עליית מחירי הנדל"ן ולכן הם ממהרים ובמקרים רבים מקדימים לרכוש דירות. הרוכשים אינם רואים תוכנית לייצוב והפחתת המחירים ולכן הציפיות שלהם הנם להמשך עלייה.
הפעילות הכלכלית מבוססת על התנהגות של צרכנים ובציפיות שלהם כלפי העתיד. כלומר, אם הצרכנים מאמינים שהמחירים בעתיד יעלו, הדבר יגרום לכך שזה יהיה המצב בפועל. בכל נקודת זמן הצרכנים יבקשו להקדים רכישה וצריכה מתוך ציפייה שהמחירים יעלו. כלומר יש צורך לנהל ציפיות, ולנהל ציפיות זה תמיד קשה ובפרט בתחום כלכלי.
בתחילת השנה נשיא הבנק המרכזי בארה"ב צפה אינפלציה שתהייה בשליטה, אך מעת הפלישה לאוקרינה התחיל להיות ברור שהמגמה מתהפכת. עליות הריבית לא הספיקו ובמסיבת עיתונאים האחרונה בסוף חודש אוגוסט ניתן דגש להבהרה שהריביות תמשכנה לעלות עד שהאינפלציה תתמתן. מסיבת עיתונאים זו הייתה הכרחית בהבהרת המסר של הבנק המרכזי , לפיו המאבק באינפלציה יהיה בראש סדר העדיפויות ובמחיר של פגיעה בכלכלה.
יש לזכור שאינפלציה גבוהה הנה סכנה לכל הכלכלה ואילו האטה משמעותה פגיעה חלקית בכלכלה ולרב לזמן מבוקר. הבנק המרכזי האמריקאי מבהיר שהוא מעונין להיאבק בציפיות האינפלציה ונוקט בצעדים אגרסיביים לשם כך. הסיבה לשינוי הטון הנה לשם שינוי הציפיות.
ובישראל?
בנק ישראל כמו הבנק המרכזי בארה"ב ציפה לאינפלציה נמוכה יותר ומרגע שהתברר שהאינפלציה עיקשת החלו להעלות ריבית בקצב מהיר. בישראל עליות הריבית נמוכות יותר אך כלל לא בטוח שהמאבק באינפלציה בישראל יהיה קל יותר מאשר במדינות אחרות.
בימים אלו נחתם הסכם שכר חדש לסקטור המורים אשר רק הוא יתרום לעלייה צפויה באינפלציה, אך מעבר לכך יגרום לדרישות שכר בשאר המגזרים. האבטלה נמוכה מאוד ולמעשה המשק פועל בתעסוקה כמעט מלאה. בסיטואציה כזו הביקושים לסחורות ושירותים במגמת עלייה.
לצד זאת יש לזכור שישראל מתקשה להתמודד עם תחרויות במשק אשר היא הדרך האפקטיבית למניעת אינפלציה. במצב שבו נדרשים לבחירות מדי שנה , הכנסת על שלל 120 נציגנו אינם יכולים (ובספק אם רוצים) להוציא לפועל רפורמות משמעותיות לפתיחת ענפים לתחרות.
המלאכה של בנק ישראל בשינוי ציפיות האינפלציה לא תהייה פשוטה. כדי להבין את הקושי אחזור לרגע לשוק הנדל"ן. בנק ישראל חוזר ומדגיש שבעיית עליית המחירים בשוק הנדל"ן הנה בעיה של הממשלה, אשר צריכה לפעול להגדלת היצע הדירות. כאן בדיוק המלכוד של בנק ישראל. נדמה שהציבור אינו מאמין יותר לנבחרים הוותיקים והמועמדים החדשים שיש בידיהם לפתור בעיה של תכנון ארוך טווח ולכן המחירים אינם יורדים. במידה והמחירים יחזרו לעלות בנק ישראל ימצא עצמו בסיטואציה שאין לו ברירה אלא להיאבק בעליית המחירים בעליית ריבית גבוה ממה שתכנן. כדי לשנות לציבור את הציפיות צריך להציג תכניות מוחשיות ובעלת וסבירות גבוהה להצלחה אחרת נשאר רק גרזן הריבית כאופציה היחידה למיתון המחירים. כולי תקווה שסבב הבחירות הקרוב יביא לבשורה כלכלית ויוציא את ישראל מחוסר שיתף הפעולה בין הממשלה לבנק ישראל, אשר הנו הכרחי לשנים הבאות.