ד"ר איתי גלילי 25.06.2012
ביוטכנולוגיה – מסוכן להשקעה, מסוכן יותר לא להשקיע
תעשיית הביוטכנולוגיה מתפתחת בקצב הולך וגדל בפעילות המחקר והפיתוח בכלכלות המתקדמות בעולם. רק בארה"ב מועסקים כ 2 מיליון איש ישירות בחברות ביו (3 מיליון אנשים מועסקים במקצועות נלווים הקשורים לתעשייה). במהלך שנות התשעים של המאה שעברה הונפקו בנאסד"ק מניות של חברות רבות מהתעשייה ואז הוכרז מדד הרשמי של המכונה NBI - Nasdaq Biothechnology Index. כפי שניתן לראות בהמשך ביצועי המדד לאורך השנים מראים שהתעשייה צומחת בקצב מהיר יותר מענפים רבים. לא רק זאת, אלא התעשייה עברה את המשברים הקשים של שנת 2008 ו-2011 בביצועי יתר מרשימים. מדד הביוכנולוגיה הולך ומתקרב לשיא של שנת 2000 בעוד המדד הכללי של הנאסד"ק עבר רק את חצי הדרך מהשיא. מגמת העליות בתחום מבוססת מיזוגים ורכישות בתחום וכן נטייה הולכת של חברות פארמה לרכוש חברות ביומד כתחליף לתהליך פיתוח תרופה, בלוח זמנים ארוך ויקר.
מדד ביוטכנולוגיה מדד דאו ג'ונס מדד נאסד"ק מדד S&P
כנס ביומד ישראל 2012 חושף התפתחויות חשובות בתעשייה בישראל
בימים אלו הסתיים כנס הביומד השנתי לשנת 2012, אירוע זה הבליט את ההתפתחויות המשמעותיות המתרחשות בישראל בשנים האחרונות. רק בחודש אפריל, חברות ציבוריות בתחום הביומד דיווח על התקדמות בתהליכי הפיתוח ומחקר (ברינסווי, פלוריסטם, רדהיל, ITGI, פרולור ועוד). בתקופה האחרונה אנו שומעים מדי יום על התפתחות באחת החברות, גיוסי הון בחברות פרטיות העוסקות בביומד, רכישת חברות ציוד רפואי ע"י חברות בינלאומיות וכו'.
לקראת כנס הביומד פורסם סקר משותף של חברת המחקר IVC ופירמת ראיית החשבון KPMG סומך חייקין , על גיוסי הון של חברות בתחום מדעי החיים בישראל, מצא כי ברבעון הראשון של שנת 2012, סקטור מדעי החיים בדומה לרבעון המקביל אשתקד, הוביל את הגיוסים עם 130 מיליון דולר- 27 אחוזים מסך הגיוסים – הסכום הגבוה ביותר לסקטור בשנתיים האחרונות. סבב הגיוס הממוצע במדעי החיים ברבעון הראשון של שנת 2012 עמד על 3.42 מיליון דולר, בהשוואה לממוצע של 3.26 מיליון דולר ברבעון הרביעי של שנת 2011 ול- 3.97 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד.
נכון לסוף 2011 בתעשיית מדעי החיים קיימות כ 1200 חברות, כאשר מדי שנה קמות בין 70 ל 80 חברות חדשות (מרביתן בתחום הציוד הרפואי).
סקר מיוחד שנערך ע"י חברת "נישה" לקראת שבוע ILSI-ביומד , מצביע על כך שתעשיית הביומד הישראלית משוועת לכח אדם מקצועי ומיומן: ברבעון הראשון של שנת 2012 נרשמה עלייה של כ 20% בדרישה לעובדים במקצועות הביומד יחסית לתקופה המקבילה אשתקד. ביקוש ער נרשם לעובדים בתחומי הנדסת מכונות, אבטחת איכות ופיזיקה
תעשיית הביומד מרכזת עניין רב בקרב חברות גלובאליות. 15 משלחות בינלאומיות הגיעו לכנס הביומד וזאת באמצעות תמיכה של משרד התמ"ת , אשר פועל להקמתם של מרכזי מחקר ושת"פ בינלאומיים. אף עיריית ירושלים קופצת לטרנד הביו ועורכת כנס במסגרתו תושק קרן השקעות הביומד "בוריל ישראל" שמטרתה לבחון ולאתר חברות ביומד ישראליות, ובמיוחד חברות ירושלמיות, הנמצאות בתחילת דרכן ולהשקיע בהן. לצד הכנס , עיריית ירושלים מציעה הטבות ומענקים לחברות ביומד שיעתיקו את פעילותן לבירה. השבוע, שגריר אנגליה (יחד עם אנשי מחקר בריטים) הגיע לועדת המדע של הכנסת לצורך הכרזה על הקמת קרן מחקר לשתי המדינות לקידום המחקר המשותף.
האם הכל ורוד?
במבט ראשון, ניתן להיות מרוצים מאוד מהתקדמות התעשיה והבשלה של טכנולוגיות ומחקרים בתחום. יחד עם זאת , כמו ענפים רבים אחרים, תחום זה ידוע מאוד בצרכי ההון הרבים שלו. גוף הבוחן השקעה בתחום יודע שאת הפירות יקצור לאחר שנים רבות (במקרה הטוב). בשלבים הראשונים ניתן להעזר בקרנות הון סיכון או מימון של חממות, אך גם הן מעדיפות השקעה בציוד רפואי אשר הסיכון נמוך יותר וזמן ההבשלה של פרויקט קצר יותר. בנוגע למשקיעים פרטיים למרביתם אין את היכולת לבחון את כדאיות ההשקעה בחברות ביומד. לאור קשיי מימון, המדינה ממלאת תפקיד חשוב באמצעות המדען הראשי, אך משרד האוצר מקצץ בתקציבי המדען ובכך תורם למצוקה הרבה בגיוס הון לחברות. עתיד התעשייה תלוי במקורות מימון. ללא תמיכה פיננסית בתהליכי המו"פ של החברות התעשייה לא תוכל למצות את הפוטנציאל הגלום בה (ישראל מובילה בעולם ברישום פטנטים בתחומי מדעי החיים).
הבורסה בתל-אביב מביטה מהצד על צמיחת ענף הביומד
מקור מימון מרכזי לחברות הנו הבורסה. בבורסה רשומות למסחר 56 חברות בתחום הביומד (כ 9% מסך החברות הציבוריות).
כפי שניתן לראות בגרף להלן, מדד הביומד (שהוכרז במהלך 2010) מראה ביצועי חסר לעומת מדד ת"א 100 וזאת למרות הדיווחים הרבים של החברות במדד בחודשים האחרונים המעידים על התקדמות בתהליכי הפיתוח
שווי שוק המדד כ 12.6 מיליארד ₪. במדד 29 חברות שבעלות השווי שוק הגבוה בהן – פרולור, פרוטליקס, גיוון, קהמדע, אבוג'ן ופוטומדקס (שווי כל חברה בין 1 ל 2 מיליארד ₪).
הבורסה לני"ע בת"א מבינה את הנעשה בתעשיית הביומד בישראל ומנסה לעניין חברות להנפיק בישראל או לבצע רישום כפול של חברות ציבוריות בחו"ל למסחר בארץ. הבעיה הנה שהיקפי המסחר בתחום נמוכים מאוד והליך גיוס ההון בהנפקה קשה ביותר. כמו כן התמחור של החברות בהנפקה נעשה במחיר נמוך בהשוואה למחירי חברות המנפיקות בחו"ל. הקושי הגדול בהגדלת המסחר וההנפקות תלוי בכניסת המוסדיים להשקעה בענף. בניסיון לרתום את המוסדיים, הבורסה מנסה ליזום תוכניות הכשרה לאנליסטים בתחום הבימוד. תהליך זה מבורך, אך ארוך מאוד ובספק אם יגרום לועדות ההשקעה בגופים המוסדיים להכנס לתחום. ראוי שבתי ההשקעות יכשירו אנליסטים לסיקור הפעילות בענף חשוב זה, פרסום סקירות מקצועיות יוביל משקיעים להיות חשופים למידע איכותי אשר יאפשר כניסה להשקעה בתחום.
המשקיעים המוסדיים נכנסים להשקעות בתחומים מורכבים: קרנות גידור, השקעות בחו"ל, קרנות פריווט טקוויטי ובשנים האחרונות יותר ויותר לנדל"ן בחו"ל. לרוב ביצוע השקעות אלו נעשה באמצעות שיתופי פעולה עם גורמים מקצועיים כאשר בידי המוסדיים צוות פנימי מלווה להחלטות השקעה. ייתכן והחייאת תחום הביומד בבורסה כרוכה בהקמת קרנות השקעה פרטיות אשר יעבדו בשיתוף פעולה עם המוסדיים. אין לקבל את הטענה שהתחום מסוכן, שכן המטרה הנה לפתח מיומנות השקעה בתחום לטובת תשואה ארוכת טווח. עדיף שהחוסכים לטווח ארוך בקרנות הפנסיה ייהנו מפירות התפתחות התעשייה ולא רק קרנות ומשלחות בינלאומיות של משקיעים זרים.
