תמרורי האזהרה בשוק האשראי הצרכני בישראל

רון רביזאדה, יועץ השקעות בפיננסים ניהול הון פרטי                               15.05.2018

 

כבר לפני שש שנים הבנקים סימנו את מגזר האשראי הצרכני כמגזר אטרקטיבי ואסטרטגי לצמיחה. הסיבות לכך נבעו מכך שבאותה תקופה המגזר העסקי היה פחות אטרקטיבי בגלל התחרות העזה משוק האג"ח ששחקה מחירים . הביקורת הציבורית על האשראי לטייקונים והיעלמות רוב חברות ההחזקה מהנוף העסקי הפחיתה את הביקוש לאשראי . לעומת זאת , באשראי הצרכני רמת המרווחים גבוהה יותר מהאשראי העסקי ואין כמעט תחרות מבחוץ. סיבות אלו הביאו לכך שהיקף האשראי הצרכני צמח ביותר מ30% מאז 2012 לרמות של מעל 190 מיליארד שקל . המדובר רק באשראי הצרכני הנתונים לא כוללים את הגידול החד בתיק המשכנתאות .
 
בשורה התחתונה היקף החוב של משקי הבית בישראל טיפס ב35% מאז 2012 לרמה של כ 530 מיליארד ₪ עול משמעותי שלא לווה בעלייה דומה בהיקף ההכנסות של מק בית ממוצע בישראל.
גם בנק ישראל שבתחילת הדרך בירך על המגמה החל להביע באחרונה דאגה מהתופעה ואף התריע על הגידול החד מדי באשראי הצרכני כבר לפני כשנה התריעה המפקחת על הבנקים כי יש צורך בפיזור רחב יותר ובאיזון חדש בין האשראי הצרכני לאשראי עסקי. אינדיקציה נוספת לכך ניתן למצוא כי בעוד מחקרים מרבים לנתח השפעת צמיחה על השכבות החלשות , תרבות הצריכה המחלחלת מלמטה למעלה כלל לא נחקרה.
 
ניתן לראות זאת בנתוני פילוח שוק האשראי הצרכני שפורסמו לאחרונה ע"י בנק ישראל המראים כי בעוד הממוצע של מינוף משקי הבית נראה סביר דווקא בעשירונים התחתונים והחלשים ביותר רמת המינוף גבוה באופן משמעותי מהמקובל באירופה דבר העלול להוות כאב ראש לא קטן. לדוגמא, בעוד שבאירופה כ 5% מהאשראי הצרכני נלקח ע"י ארבעת העשירונים התחתונים בישראל הם אחראים לכ 12% מהאשראי. בנוסף בעוד שבאירופה כ 60% מהאשראי נלקח ע"י שני העשירונים העליונים והחזקים פיננסית (עשירון 9 ו 10) בישראל הם אחראים רק על כ 42% מהביקוש לאשראי. גם נגידת בנק ישראל התייחסה לנושא לאחרונה והציגה נתונים מדאיגים נוספים לנטל החוב של העשירונים הנמוכים

 
 
 
 
נמצא כי היחס בין החוב להכנסה השנתית בשני העשירונים התחתונים עומד על 3.4 ו 1.3 בהתאמה לעומת יחס של 0.6 בלבד בעשירונים 5-6 משמעות הדברים היא כי צרכני האשראי בעשירונים הנמוכים נמצאים ברמת מינוף כל כך גבוהה והם גם יותר חשופים לשינוי במצב הכלכלי שלהם
 
במצב של משבר כלכלי ועליה באבטלה ברמת סבירות גבוהה הם אלו שישלמו מחיר כבד ובוודאי יהיה להם גלגלי הצלה מועטים יותר לעת צרה מה שיכול להביא אותם אל מצב של פשיטת רגל.

נשאלת השאלה: אם המשק פורח נתוני הצמיחה סבירים ויפים והריבית אפסית סביר להניח כי תהיה ירידה במספר הפניות לפשיטת רגל ? לא ממש נתוני משרד המשפטים מראים כי בתוך ארבע שנים מספר הפניות לבקשת פשיטת רגל כמעט שהכפיל עצמו אם בשנת 2013 הוגשו כ 12 אלף בקשות בשנת 2017 מספרם נסק ליותר מ21 אלף בקשות ב-2018 עד לשלב זה ישנו קצב בקשות דומה לשנת 2017 נשאלת השאלה מה גרם לכך?

החשיבה שהוביל משרד המשפטים האומרת שלא מדובר בבושה או בכתם מוסרי חשיבה זו שהחלה כבר לפני 5 שנים ברפורמה שבוצעה בהליך פשיטת הרגל הפכה את ההליך לקצר יותר ולכדאי יותר עבור החייבים חשיבה שהובילה גם לחוק החדש( חוק חדלות פירעון) הרפורמה גרמה לכך שההליכים התקצרו והפכו לכדאיים יותר למי שמוכרז כפושט רגל.

 
שינוי חשיבתי זה תפס את הבנקים לא מוכנים אשר השתקף היטב בדוחותיהם
 

 
 צריך ליזכור כי הבנקים הינם השחקנים הבולטים בשוק האשראי הצרכני והיקפי ההפרשות לחובות מסופקים במגזר משקי הבית הכפיל את עצמו תוך שנתיים לכ 900 מיליון ₪ ב 2017 ונראה שזה לא הסוף – ימים יגידו.
 
הבנקים מצידם הידקו את המודלים לניהול סיכונים שלהם וחלקם אף החלו בבניית פרופילים לחיזוי לווים בעייתיים עתידיים. הדבר בא לידי ביטוי גם בהליכי הגבייה ,בהקדמת לוחות זמנים ובשילוב גורמים מקצועיים מוקדם מהרגיל בכדי להימנע ממהלך חד צדדי של הלקוח לבקשת פשיטת רגל ומסינדול הבנק. חלק מהבנקים גם מתמחרים סיכון מחדש אשר משמעותה הגדלת מרווחים והעלאת ריביות ככלל הבנקים מסכימים שהגידול באשראי הצרכני והשינויים בתחום הופכים אותו לפחות אטרקטיבי וליותר מסוכן.
 
לכן כנראה כולם יורידו רגל מהגז אולם זה לא אומר שהבעיה תיעלם הבעיה תצוף כאשר תהיה העלאת ריבית האטה כלכלית עלייה באבטלה ירידה בהכנסה ופגיעה בכושר ההחזר. שילוב התרחיש הנ"ל עם החקיקה בתחום עלול להקפיץ עוד יותר את הפניות לבקשת פשיטת רגל ,לגידול בהפרשות של שחקני האשראי כל זאת כאשר במקביל הרגולטורים מנסים לעודד כניסת שחקנים חדשים לשוק האשראי לסיכום נוכל לומר כי השילוב בין הקלות בלקיחת אשראי לבין הקלות בהכרזת פשיטת רגל אינה מבשרת טובות לשוק האשראי הצרכני .
 
יש לקחת בחשבון בשקלול הסיכונים גם את שווקי הנדל"ן והמשכנתאות שהרי חלק מהאשראי הצרכני נועד לשמש השלמה להון עצמי ברכישת דירה.
 
נקווה כי תנועת המלקחיים הזו לא תתבצע בעוצמה אלא לפחות פיצוץ הבועה הזו יסתיים בנחיתה רכה
ימים יגידו
נמתין ונראה