מיכל יוזפסון          25/02/12
שילוב אג"ח שווקים מתעוררים בתיק השקעות
 
משבר החוב באירופה ואופן התמודדותם של המנהיגים עם המשבר ממשיכים לשלוט בסנטימנט השוק ומשפיע הן כלכלות גוש היורו והן על כלכלת העולם כולו. השווקים המתעוררים אינם חסינים לנעשה בשווקים המפותחים ועל אף שהוכח במשבר 2008 כי תיאוריית ה- coupling - de (על פיה השווקים המתעוררים לא יושפעו מהנעשה בשווקים המפותחים) לא רלוונטית, נראה שיש לבחון בתיקי מטח וחו"ל  פיזור ושילוב אג"ח המונפק עי חברות ומדינות מתעוררות כחלק מתיק ההשקעות.
כיום השווקים המתעוררות מהוויים 40% מהתמ"ג העולמי, אך מהווים 15% משווי השוק המניות העולמי וכ-3% בלבד משוק אגרות החוב.
בשנים האחרונות נראה כי אפיק זה מניב בממוצע תשואה חיובית חד ספרתית גבוהה ואף דו ספרתית .  מדד אג"ח ממשלות  שווקים מתעוררים נקוב בדולרים הניב בממוצע תשואה של 11% בין השנים 2002-2010. לעומת זאת, מדד אג"ח חברות הנקוב בדולרים הניב תשואה של 8.5% בממוצע לשנה בין אותן שנים ומדד אג"ח שהונפק במטבע המקומי ע"י חברות הניב תשואה שנתית ממוצעת של 13.5% (בהתחשב בשערי המטבע תשואה גבוהה אף יותר-עמודת שינויי שע"ח כפי שמופיעה בטבלה מטה).
שנת 2011 היתה אף היא מוצלחת לשווקי האג"ח המתעוררים  (למעט אג"חים שהונפקו במטבע המקומי וסבלו מהיחלשות אותן מטבעות מול הדולר). אג"ח ממשלתי הניב תשואה של 5% ואגח חברות הניב תשואה של כ-3%
 
 
 


בהביטנו לעתיד,  מה תומך בהשקעה בחוב של שווקים אלו בעיצומו של משבר חוב באירופה המשפיע על הכלכלה העולמית ?
מאזנים חזקים. כלכלות השווקים המתפתחים  מאופיינות ברובן ובנזילות גבוהה ובשיעורי חוב נמוכים יותר מאשר במדיניות המפותחות, תופעה אשר עוד צפויה להתרחב בשנים הקרובות. ע"פ דוח קרן המטבע העולמית (IMF) במדינות מתפתחות שיעור החוב הממשלתי לתמ"ג עומד על כ-40% מהתמ"ג (נע בין 26%-66% ) לעומת שיעור חוב של 103.5% לתמ"ג  במדינות מפותחות (נע בין 70-120% למעט חריגה של יפן).
 
 


שיעורי צמיחה גבוהים. על אף ההאטה העולמית, כלכלות שווקים מתעוררים צפויות ליהנות משיעורי צמיחה גבוהים יותר מאשר כלכלות מפותחות גם בעתיד. ע"פ קרן המטבע כלכלות מתעוררות צפויות לצמוח בשיעור של 5.6% לעומת כלכלות מפותחות שצפויות לצמוח בשיעור של 1.2% בלבד בשנת 2012.
 
 

 
התרחבות מרווחים ותמחור נוח - לאור משבר החוב וההתפתחויות בשוק האג"ח, התרחבו המרווחים של אגרות חוב המונפקות ע"י ממשלות וחברות שווקים מתעוררים ואגרות החוב נסחרות במרווחים גבוהים ביחס למרווחים שנסחרו לפני שנה (והן ביחס לאג"ח בדירוגי אשרי מקבילים בכלכלות מפותחות).
אג"ח ממשלתיות בשווקים מתעוררים נסחרות בתשואה ממוצעת של 5.37% לפדיון (30.01.2012) מרווח של למעלה מ-4% לעומת אג"ח ממשלת ארה"ב לתקופה דומה.
אגרות החוב של חברות בדרוג השקעה מהוות כ-60% משוק אג"ח החברות של השווקים המתעוררים. גם במקרה של אג"ח חברות, החברות הורידן מינוף בשלוש שנים האחרונות , חיזקו את מצב הנזילות שלהן והאריכו את משך חיי החוב שלהן (הנפיקו לתקופות ארוכות). עם זאת, גם המרווחים על חוב בדירוג השקעה התרחבו בכ-1% במהלך 2011 ונסחרות במרווח של כ-3%. אגרות אלו נסחרות במרווח כפול מאשר  אגח דומות בשווקים מפותחים.
המרווח בין אג"ח ממשלתי מתעוררים לחברות שווקים מתעוררים (מדד חברות שווקים מתעוררים מעורב בבחינת הדירוגים בעיקרו דירוגי השקעה) עומד על כ-0.5%.
גם אג"ח מתעוררים high yield  סבל מהתרחבות מרווחים במהלך הרבעון האחרון של 2011. במרווח תשואה של כ-9% מעל אגח ממשלת ארה"ב  ומרווח של למעלה מ-3% בהשוואה לאג"ח high yield  אמריקאי נראה כי מגלם בתוכו את הסיכון ומפצה עליו. תשואה זו מגלמת סיכון חדלות פירעון של כ8-9%,שיעור כפול מהערכות אנליסטים של JPMorgan  לשנת 2012  וגבוה בהשוואה לשיעור חדלות פירעון של 0.52% ב-12 חודשים האחרונים בשווקים המתעוררים (לעומת 2.03% של אגח בדירוג ספקולטיבי בארה”ב ו1.63% בדירוג ספקולטיבי באירופה ע"פ Standard and poor’s ).
 
יחס דירוג האשראי. בבחינת דירוגי האשראי נראה כי מגמת השיפור באה לידי ביטוי גם כאן. ניתן לבחון זאת באמצעות מעקב אחר היחס בין העלאות דירוג להורדות דירוג. יחס זה מצביע על מגמה חיובית עם יחס של 1.7 בשווקים המתעוררים בהשוואה ליחס של 0.2 בשווקים המפותחים.
יחס העלאות דירוג להורדות דירוג שווקים מתעוררים דירוגי השקעה:
 
לסיכום, הכלכלות מתעוררות מאופיינות במאזנים חזקים ברמת הממשלה, משקי הבית והחברות. הגידול ביציבות הסוציואקונומית, הפיננסית והפוליטית בשווקים המתעוררים, הופכים אותם לאלטרנטיבה אטרקטיבית לפיזור השקעות בתיק. כחלק מבניית תיק השקעות במט"ח יש מקום לבחון את ההשקעה באפיק זה. סביבת ריבית נמוכה והתרחבות המרווחים תומכות בשילובן בתיק ברמה אסטרטגית.
עם זאת יש להבין כי הדרדרות בשווקי ההון ו/או מחנק אשראי יביא להתרחבות של המרווחים, ירידת מחירים באפיק זה והפסדי הון  ובמקרה של חוב במטבע מקומי יביא לפיחות במטבעות אלו מול הדולר כך שיש להתייחס להשקעה זו כהשקעה לטווח ארוך (buy and hold).