האם המאמצים להקלות ברגולציה יניבו פירות למשקיעים?

ד"ר איתי גלילי                          01.04.2016


בחודשים האחרונים ניכר שמשרד האוצר, ועדת הכספים והרשות לני"ע פועלים באופן מוגבר להקלות רגולטוריות במגוון רחב של תחומים במאמץ להגביר את התחרות. המאמצים ניכרים בתחום הדיור, מחירי המזון וכו'. אתרכז להלן בצעדים המשפיעים על משקיעים פרטיים בבואם לבחון אפיקי השקעה.

לראשונה - הקרנות הנאמנות הזרות בדרך לישראל

ב 9/2/16 ועדת הכספים אישרה תקנות המאפשרות לקרנות נאמנות מחו"ל לפעול בישראל. התקנות מסדירות לראשונה, את הפצתן של קרנות זרות בישראל. את התקנות קידמה רשות ניירות ערך מתוך כוונה להגביר את התחרותיות בענף קרנות הנאמנות בישראל, ומתוך הבנה שפתיחת השוק בפני קרנות זרות תביא להרחבת אפשרויות ההשקעה, הפסיביות והאקטיביות, העומדות בפני המשקיע הישראלי בשוק ההון. יוכלו לפעול בישראל רק קרנות המתמחות בהשקעה מחוץ לישראל, שהיקף ההשקעה בהן גדול מאוד, והן נמנות על בתי השקעות המובילים בעולם. למעשה, הקרנות שיוכלו להיכנס לארץ, הן רק אלה שמותרות להצעה לציבור בשוקי ההון של אירופה וארה"ב ועומדות בסטנדרטים המקובלים על הרגולטורים בארה"ב ובאירופה. הקריטריונים שנקבעו בתקנות מבטיחים שגופי הניהול הגדולים שיפיצו את הקרנות הזרות בישראל, יהיו בעלי היקף נכסים גדול במיוחד, של למעלה מ-20 מיליארד דולר נכסים מנוהלים, שלמנהל הקרן הזרה יהיו לפחות חמש קרנות חוץ שיחידותיהן מוצעות לציבור מזה חמש שנים, ושווי הנכסים שמנוהל בכל אחת מהן לא נמוך מ-500 מיליון דולר. כמו-כן הקרנות אותן ניתן יהיה להציע לציבור בישראל, הן קרנות שכבר מוצעות לציבור במדינות אחרות ושוויין לא נמוך מ-50 מיליון דולר.  במסגרת התקנות נקבעו גם מנגנונים נוספים שתכליתם הגנה על ציבור המשקיעים בארץ. בכללן יידרש המנהל הזר למנות נציג מקומי, דובר עברית, אשר ישמש לו כתובת ויבטיח מענה לציבור וכן לרשות לניירות ערך.

מה היא קופת גמל להשקעה?

"קופת הגמל להשקעה" היא מוצר חדש ומשופר בדומה לקופת הגמל לתגמולים שבוטלה בעבר,  בה ניתן היה לחסוך ולמשוך כספים בסכום חד-פעמי. השקת קופת הגמל החדשה תגדיל את מסלולי החיסכון האפשריים עבור ציבור החוסכים. בשל החשיבות בעידוד חסכון לטווח ארוך ולמטרות קצבה, קופת הגמל מאפשרת 2 אפיקים למשיכת כספי החיסכון, הוני וקצבתי.
ב 6/3/16 הממשלה אישרה , את תזכיר החוק , שיאפשר לחוסכים לקבל פטור ממס רווחי הון בעת קבלת הכספים כקצבה. בנוסף, תאפשר קופת הגמל למשוך את הכספים בצורה הונית, כלומר העמית יקבל במשיכה חד פעמית את כל כספי החיסכון שצבר. "קופת גמל להשקעה" מהווה אלטרנטיבה ליתר מוצרי החיסכון הקיימים כיום בשוק, כקרנות נאמנות, פיקדונות בבנקים, פוליסות חיסכון ועוד. 
מטרת המוצר הנה לעודד עצמאים לחסוך לטווח ארוך תוך יצירת הטבות מס. מאחר והטבה זו צפויה לצמצם את גביית מס רווחי ההון.  גובה ההפקדה השנתית הצפוי ל"קופת הגמל להשקעה" יעמוד על תקרה של 100,000 ₪ לשנה.  

מי הוא משקיע כשיר?

ב 24/2/16 פורסם ברשומות צו ניירות ערך אשר מקל את ההגדרה של "לקוח כשיר". הצורך בהגדרת סוג המשקיע הנה לבחינת הרקע וההבנה הדרושים ממשקיע בבואו לבחינת השקעה פרטית בני"ע שלא פרסמה תשקיף ציבורי אשר את הבחינה המקצועית של הרשות לני"ע. הצורך בתשקיף הנו להרחבה ובחינה של סיכוני ההשקעה באופן נהיר וברור לציבור הרחב. כדי למנוע מצב שבו ציבור רחב יתפתה להשקיע בהשקעה ללא תשקיף, יש הגבלה לפיה לא ניתן להציע השקעה פרטית ליותר מ 35 משקיעים מדי שנה (ללא תשקיף). ובכן, החוק מכיר בכך שיש משקיעים אשר יש להם הבנה או יכולת כספית לבחון את רכיבי ההשקעה פרטית ללא תשקיף. משקיעים אלו מכונים "משקיעים כשירים" ולכן אינם נכללים במסגרת 35 איש להם מותר להציע הצעת השקעה פרטית ללא תשקיף.
עד כה כדי שלקוח יחשב ככשיר, היה עליו לעמוד בשני תנאים מצטברים מתוך שלושה אפשריים:
  1. הון נזיל של מעל 12 מ' ₪
  2. בעל ידע ומומחיות בשוק ההון מעל שנה 3
  3. ביצוע 30 פעולות השקעה ברבעון.
על פי הצו העדכני , מספיק לעמוד באחד מהקריטריונים להלן -

1. השווי הכולל של הנכסים הנזילים שבבעלות המשקיע/ה עולה על 8 מיליון ₪ו
2. גובה הכנסתו/ה בכל אחת מהשנתיים האחרונות, עולה על 1.2 מיליון ₪ (או שגובה הכנסת התא המשפחתי שאליו הוא/היא משתייך/ת עולה על 1.8 מיליון ₪)
3. השווי הכולל של הנכסים הנזילים שבבעלות המשקיע/ה עולה על 5 מיליון ₪ וגובה הכנסתו/ה בכל אחת מהשנתיים האחרונות עולה על 600,000 ₪ (או שגובה הכנסה כאמור של התא המשפחתי שאליו הוא/היא משתייך/ת עולה על 900,000 ₪).

ההגדרה המקלה מרחיבה את מספר הלקוחות הכשירים אשר יכולים להיחשף למגוון רחב יותר של השקעות פרטיות. תהליך זה מבורך ויאפשר נגישות רבה יותר של מוצרי השקעה לקהל רב יותר אשר מחפש אלטרנטיבות השקעה ויש ביכולתו לבחון את הסיכון והסיכוי בהשקעה.

יש לחדד שהשינוי חל על חוק ני"ע ולא על חוק הסדרת העיסוק בני"ע. במילים אחרות ההגדרה המקלה הנה רק על השקעות פרטיות, בעוד מדובר על השקעה בני"ע רשומים למסחר התקנות הישנות הן הרלוונטיות. בעולם מקובל שהמבחן הנוגע להגדרת לקוח ככשיר הנו על בסיס הונו ולא בעצם המוצר בו יבחר להשקיע סחיר או לא. המצב אליו נכנסנו הנו של כפל הגדרות ומצב זה צפוי לייצר בעיות אשר עדיף למחוקק לתקן ולמנוע מראש.  
  
שינוי נוסף במסגרת הצו עוסק בבדיקת הצהרת הכשירות של לקוח. גופי ההשקעה אשר מציעים השקעות פרטיות (כקרנות גידור, קרנות נאמנות זרות, קרנות פריווט אקוויטי וכו') לא יוכלו להסתפק בהצהרת משקיע על היותו משקיע כשיר. הן תאלצנה לקבל אישור לכך באמצעות רו"ח , עו"ד או גוף פיננסי אשר יוכל לאמת הצהרת נכסים זו.

הטבות מס למשקיעים בחברות הייטק וביו-טק בבורסה בת"א

הרשות לני"ע, הבורסה ומשרד האוצר בוחנות מזה תקופה ארוכה הטבות והקלות לטובת חברות טכנולוגיה וביו-טק במטרה לרישומן למסחר והנפקת מניותיהן בישראל. במקביל להקלות לחברות עצמן, ב- 15/3/16 אושר בהצעת החוק, כי יתאפשר למשקיעים לבצע קיזוז הפסדים בחישובי המס בגין ההשקעות באותן חברות מו"פ. כלומר, עלות ההשקעה במניות שנרכשו על-ידן במסגרת הנפקה לציבור של חברת מו"פ כלשהי, תוכר במועד ההשקעה כהפסד הון הניתן לקיזוז. זאת במקום להכיר בהשקעה זו כעלות במועד מכירת המניות. ההשקעה תוכר כהפסד הון בשנת מס עבור המשקיע עד לגובה של 5 מיליון ₪.ב חברת מו"פ תוגדר בהתאם לקבוע בתקנון הבורסה ושווי החברה נע בין 200 מיליון ₪ ל- 1 מיליארד ₪, מה שיאפשר לעודד גם חברות בינוניות. כמו-כן, נדרש שבכל שנת מס ובמהלך תקופת ההטבה, יינתן אישור המדען הראשי במשרד הכלכלה על-כך שהתחום העיקרי שבו עוסקת החברה, הינו מו"פ או ייצור ושיווק של פירות המו"פ הנעשה על-ידה.

צעד זה נעשה במקביל להארכת הטבות המס להשקעה בחברות הזנק – במסגרת חוק ייעודי משנת 2011 המכונה חוק ה"אנג'לים" , וזאת עד לשנת 2019.  במסגרת החוק נקבעו תמריצים למי שישקיעו באותן חברות באמצעות הטבות מס. הצעת החוק מאפשרת להכיר לצרכיי מס בהוצאות הנובעות מהשקעות בחברות הזנק קטנות בראשית חייהן. זאת על-מנת לעודד משקיעים פרטיים וחברות עתירות ידע גדולות להשקיע או לרכוש חברות הזנק, מה שיאפשר את המשך פעילותן ואף יבטיח את השארת פעילות המו"פ שלהן בישראל.

כל הצעדים שננקטו בחודשים האחרונים , תוכננו במשך מספר שנים ונדמה שמצוקת הבורסה בת"א מבחינת היקפי המסחר והיצע מוצרי ההשקעה לציבור הרחב תרמו רבות להקלות דוגמת אלו שפירטתי לעיל. אין ספק שצעדים אלו הנם בשורה לקהל המשקיעים, אך יחד עם זאת על נבחרי הציבור, הרשות לני"ע ופקידי משרד האוצר להמשיך ולפעול בכיוון זה כדי שנוכל לראות את הבורסה בת"א מחדשת את פניה ככלי התומך בצמיחה כלכלית.